Page 40 - 16222
P. 40

‫‪ 40‬כסף כחול לבן|‬

‫אותה שנה חיו התושבים בתנאי רעב ובקושי הצליחו לקיים את‬
‫עצמם‪ .‬מתוך ‪ 105‬המתיישבים הראשונים בזכרון יעקב‪ 29 ,‬מתו‬
‫בשנה הראשונה — שיעור תמותה מזעזע‪ ,‬המזכיר את שיעור התמותה‬
‫של נוסעי המייפלאואר שהקימו את אחת המושבות הראשונות‬
‫בצפון אמריקה בשנת ‪ 7.1620‬בחדרה היה שיעור התמותה גבוה‬
‫בגלל הקדחת‪ ,‬והוא פחת רק לאחר שהברון מימן את ניקוז הביצות‬
‫הסמוכות‪ .‬רחובות היא אולי היישוב היחיד ששגשג למרות שהקפיד‬
‫על עצמאותו ולא בא בחסות הברון‪ ,‬אבל אחת הסיבות המרכזיות‬
‫לשגשוגה היתה המחירים הגבוהים שהיקב של ראשון לציון שילם‬
‫לאיכרי רחובות עבור הענבים שהם גידלו; וראשון לציון‪ ,‬כזכור‪,‬‬

                                                 ‫נתמכה בידי הברון‪.‬‬
‫בסך הכול השקיע הברון בארץ ישראל יותר מפי ‪ 20‬מכל הסכומים‬
‫שגויסו בידי "חיבת ציון"‪ ,‬ורכש יותר אדמות ברחבי הארץ מכפי‬
‫שרכשו כל שאר הגורמים יחדיו‪ .‬חלק חשוב במיוחד של תרומתו‬
‫היה ניצול הכוח הפוליטי שהיה למשפחת רוטשילד בחצר הסולטאן‬
‫העות'מני כדי להתגבר על המכשולים הבירוקרטיים הרבים שהציבו‬

                       ‫העות'מנים בפני רכישת קרקעות והתיישבות‪.‬‬
‫מלבד כסף וקשרים פוליטיים‪ ,‬הביאו הברון ואנשיו לארץ ידע‬
‫מדעי וטכנולוגיות ייצור מתקדמות‪ .‬בין השאר הכניסו אנשי הברון‬
‫ענפים חדשים כמו ענבים לייצור יין‪ ,‬והקימו יקבים משוכללים‬
‫בראשון לציון ובזכרון יעקב‪ ,‬ובתי חרושת ביסוד המעלה ובראש‬
‫פינה‪ .‬ביקב בראשון לציון הותקן קו הטלפון הראשון בארץ ישראל‪,‬‬
‫וכן הגנרטור החשמלי הראשון‪ .‬נכון אמנם שרוב היוזמות הכלכליות‬
‫של פקידי הברון נכשלו‪ ,‬אבל אלה ששרדו היו הבסיס של התעשייה‬
‫והחקלאות היהודית בשנים הבאות‪ .‬מנקודה זו ואילך התאפיינה‬
‫החקלאות היהודית בישראל ברמה טכנולוגית גבוהה יותר מזו של‬
‫החקלאות הערבית‪ ,‬ושכירים ערבים רבים החלו לעבוד אצל האיכרים‬

                                                 ‫היהודים במושבות‪.‬‬
‫אך לסיוע של הברון נלוו גם חסרונות‪ ,‬ובראשם אובדן העצמאות‬
‫הכלכלית של התושבים‪ .‬רוב פקידי הברון לא נמנו עם העולים‪ ,‬אלא‬
‫נשלחו מצרפת; ואף שרבים מהם היו יהודים‪ ,‬יחסם לעולים היה‬
   35   36   37   38   39   40   41   42   43   44   45