Page 42 - 16222
P. 42

‫‪ 42‬כסף כחול לבן|‬

‫אחד היסודות המרכזיים האלה היה הון אנושי ברמה שלא היתה‬
‫קיימת לפני כן במזרח התיכון ואשר הוביל לקידמה טכנולוגית‬
‫ומדעית‪ .‬ניתן היה לראות זאת הן במפעליו של הברון רוטשילד‬
‫והן ביוזמות אחרות‪ ,‬כגון הקמת הטכניון‪ ,‬אשר החלה בשנת ‪.1912‬‬
‫ד"ר פאול נתן‪ ,‬יהודי גרמני‪ ,‬יזם את הקמת הטכניון לאחר שזיהה‬
‫מחסור במומחים טכניים ובמהנדסים באימפריה העות'מנית‪ .‬בזכות‬
‫מוצאו וקשריו בגרמניה‪ ,‬ותודות לזמינות של יהודים משכילים‬
‫שיכלו לשמש מורים‪ ,‬הוא הצליח להקים במהירות מוסד חינוך‬
‫שהתמקם בחזית הידע הטכנולוגי וההנדסי של התקופה ונשאר‬
‫בחזית הזאת עד היום‪ .‬יסוד אחר שהונח בתקופה הזאת‪ ,‬ונעסוק בו‬
‫בהרחבה בפרק הבא‪ ,‬היה מוסדות בעלי אופי דמוקרטי ורמה גבוהה‬
‫של אמון ויכולת שיתוף פעולה‪ ,‬אשר אפשרו ליהודי ארץ ישראל‬
‫לגשר על סכסוכים בין הסיעות השונות שהיו בו ולקדם ביעילות את‬

                                                 ‫האינטרסים שלהם‪.‬‬
‫ההון האנושי והקידמה הטכנולוגית והארגונית אשר אפיינו את‬
‫היישוב היהודי מתחילת דרכו הביאו להיווצרות פערים כלכליים‬
‫ניכרים בין תושבי הארץ היהודים והערבים‪ ,‬ולתגובות מעורבות בקרב‬
‫השלטונות העות'מניים בתחילה והשלטונות הבריטיים בהמשך‪.‬‬
‫פערים אלה משתקפים בדו"ח הופ־סימפסון‪ ,‬אשר נכתב בעקבות‬
‫עבודת ועדת החקירה למאורעות תרפ"ט ופורסם באוקטובר ‪10.1930‬‬
‫הדו"ח ציין בין השאר כי מאז תום מלחמת העולם הראשונה גדל מספר‬
‫המפעלים בארץ ישראל ב־‪ 183‬אחוז וכמות ההון צמחה ב־‪ 250‬אחוז‪,‬‬
‫וכי הגידול הזה נבע כמעט כולו מההגירה היהודית לארץ ומהמשאבים‬
‫שהביאו העולים איתם‪ .‬הדו"ח ציין גם את התרומה העקיפה של ההון‬
‫היהודי לרווחתם של ערביי הארץ‪ ,‬משום שהוא הביא בין השאר‬

                                           ‫לעלייה בביקוש לעובדים‪.‬‬
‫ניתן לראות את היתרון היהודי גם בממדים אחרים שנסקרו בדו"ח‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬בשנים ‪ 1929-1923‬היתה תמותת התינוקות בקרב היהודים‬
‫‪ 110‬מיתות לאלף לידות‪ ,‬לעומת כ־‪ 200‬אצל הערבים המוסלמים‬
‫ו־‪ 158‬אצל הערבים הנוצרים‪ .‬מעניין לציין כי פער זה ברמת הבריאות‬
‫התקיים למרות שרבים מהיישובים היהודיים הוקמו על אדמות מוכות‬
   37   38   39   40   41   42   43   44   45   46   47