Page 38 - 16222
P. 38
38כסף כחול לבן|
פינה .אך אף שהרצון בעצמאות כלכלית היה קיים ,הפיתוי של כספי
החלוקה היה גדול יותר .במהלך הקונגרס הציוני השני בשנת 1898
הציג ליאו מוצקין סטטיסטיקות שלפיהן רק 775מתוך 15,215יהודי
ירושלים לא התקיימו מכספי החלוקה.
העלייה הראשונה בשנים 1904-1881הגדילה את האוכלוסייה
היהודית בארץ ישראל לכ־ 55,000נפש ,והעלייה השנייה בשנים
1914-1904הביאה עוד 35,000עולים בקירוב .זה היה גידול
מרשים ,אך הוא מתגמד כאשר רואים את התמונה השלמה .בשנים
1914–1880היגרו לארצות הברית כ־ 1,700,000יהודים ,וכ־300,000
יהודים היגרו לאנגליה .כ־ 100,000יהודים היגרו לארגנטינה,
כ־ 80,000היגרו לצרפת ,כ־ 60,000היגרו לקנדה וכ־ 50,000היגרו
לדרום אפריקה .בשנים האלה היגרו לארץ ישראל כ־ 60,000יהודים
בלבד ,ורבים מהם עזבו את הארץ מעט לאחר הגעתם 4.כלומר,
למרות הקשר החזק כביכול של יהודי הגולה לארץ ישראל ,מדינות
אחרות היו יעד הגירה נחשק יותר .אולי אין להתפלא על כך ,משום
שמלכתחילה עזבו מרבית היהודים את ארץ ישראל באלף הראשון
לספירה בעקבות הזדמנויות כלכליות באלכסנדריה ,קונסטנטינופול,
דמשק והערים העשירות האחרות של התקופה .למרות הקשר הרגשי
החזק לארץ ,נראה כי מסורת ההליכה בעקבות הזדמנויות כלכליות
היתה חזקה יותר בעם היהודי מהגירה לארץ ישראל (ואולי עוד מאז
ההגירה של בני יעקב למצרים).
האנשים אשר נשלחו ראשונים על ידי אגודות "חובבי ציון" על מנת
להגשים את החזון הציוני של פינסקר ,לילינבלום ואחרים ,ליצור את
"היהודי החדש" ולשחרר את העם מההשלכות של אלפיים שנות גולה,
היו ברובם מבוגרים ,עניים ,וחסרי כל הכשרה מעשית או ידע רלוונטי
לחיים בארץ ישראל .רבים מהם הגיעו לארץ בעקבות הפוגרומים
ברוסיה ,וקיוו לשפר את רמת חייהם ,אך תקוותיהם נכזבו .הם מצאו
את עצמם בסביבה שונה מאוד מזו שבה גדלו במזרח אירופה ורוסיה,
באקלים שונה ,מתמודדים עם עוינות מצד השלטונות העות'מניים,
מצד תושביה הערבים של הארץ ומצד אנשי היישוב הישן .העולים
אשר הגיעו מתימן באותה התקופה היו אמנם יותר מורגלים לאקלים