Page 33 - 16222
P. 33
החיתפה תנקוד |33
כן ,קבלת ההחלטות בקהילות היהודיות חייבה הצבעות וחתירה
להשגת הסכמה רחבה .כך התפשטו מוטציות מוסדיות־תרבותיות
אשר היו בהמשך המקור גם לדמוקרטיה היהודית וגם לנטייה היהודית
לווכחנות — לא מכוחם של אידיאלים נעלים ,ולא כחלק ממחאה
אמיצה נגד רודנותם של שליטים אכזריים ,אלא כתוצאה מהצרכים
הפרקטיים של חיי היום־יום.
את המקורות לעקרון הכרעת הרוב ו"שלטון הקהל" ביהדות
מזהים חוקרים רבים כבר בתלמוד הבבלי ,שחובר בין המאות ה־3
וה־ 5לספירה 20.התלמוד והמשנה מלאים ויכוחים ודיונים ,ומחלוקות
ביהדות נתפסו בתור מאפיין בסיסי ורצוי עבור התפתחות הדת .ניתן
לעקוב אחרי התפתחותה של הדמוקרטיה היהודית באמצעות ניתוח
השאלות שנשלחו לחכמי דת בכירים באלפיים השנים האחרונות בנושא
מחלוקות שהתעוררו בקהילות שונות ,ובאמצעות בחינת התשובות
שהם העניקו .ניתוח זה מעלה כי בתקופות הקדומות יותר קהילות
יהודיות רבות התנהלו באופן אוליגרכי ,אך החל במאה ה־ 13הלך
והתחזק עקרון הכרעת הרוב ,אבן היסוד של הדמוקרטיה המודרנית21.
וכך ,בהדרגה ,התרחבה קבוצת האנשים שהיתה יכולה להצביע על
הכרעות מדיניות ,עד שבקהילות רבות היא כללה את כלל הגברים
משלמי המיסים (וזאת בזמן שהמוסדות הפרוטו־דמוקרטיים של עמים
אירופאים אפשרו השפעה רק לשכבה צרה מאוד של אצילים).
אינספור מכתבים ושאלות שנשלחו לפוסקים בכירים בעם היהודי
מהתקופה הזאת ואילך נענו בתשובה שיש לקבל את עמדת הרוב
בקהילה ,גם אם לעתים התווספו לתשובה הסתייגויות מסוימות ,למשל
בנוגע למקרים של פגיעה בזכויות מיעוט ,או למקרים שבהם נדרש
לשקלל את ההצבעה עם "איכות" הטוענים בעד כל עמדה .המשטר
האוליגרכי ,אשר העניק משקל־יתר לאליטה מצומצמת ,הלך ונכחד
בקהילות היהודיות ,ופינה את מקומו למוסדות שהיו בהמשך השראה
עבור התנועה הציונית .למרות היעדר כמה מאפיינים של דמוקרטיות
מודרניות ,הקהילות היהודיות בגולה היו מאופיינות בסיעות שונות
אשר ניהלו מאבקים פוליטיים ,במחלוקות ובוויכוחים אינסופיים על
כל נושא ונושא ,ובכך דמו מאוד למערכות הפוליטיות המודרניות
