Page 41 - 16222
P. 41
שורשים | 41
מתנשא .כך נוצרה ביישוב היהודי אדמיניסטרציה מנופחת ,שאנשיה
היו למעמד אצולה חדש והעולים היו למעשה עובדים שכירים שלהם.
המבנה המוסדי המעמדי החדש הזה עמד בסתירה חדה למסורת
הדמוקרטית הפתוחה של הקהילות היהודיות באירופה והעולים
התקשו להתרגל אליו .עד מהרה הופיעו במושבות רבים מהמאפיינים
שהתקיימו ביישוב הישן :תלותיות ,עצלות והיעדר יוזמה .הקשר בין
יזמות ,השקעת מאמץ ולקיחת סיכונים לבין רווח ,שהוא הבסיס לכל
מערכת כלכלית דינמית ,נותק .הפקידים נהנו משכר גבוה ,ולא רק
ניהלו את המטעים ואת המפעלים על פי דעתם ,אלא היו מעורבים
בחיי המושבות ,ממפעלי הבנייה בהן ועד אפילו מתן אישורי יציאה
מהן .הכוח הרב שהוענק להם הוביל לפיתוח גינוני שררה ,לשחיתות
ולסכסוכים .למשל ,יהושע אוסוביצקי ,הפקיד הממונה מטעם הברון
על ראשון לציון ,הצליח להביא את התושבים לכדי "מרד" שכמעט
ונגמר באלימות .בסופו של דבר העביר אותו הברון לראש פינה ,שם
הוא כונה "אוסוביצקי מלך הגליל" ,משום שנהג לנסוע ברחבי האזור
בכרכרה מפוארת מלווה בפרשים" .מרידות" התרחשו גם במושבות
אחרות.
שלטון הפקידים הסתיים ב־ ,1900כאשר הברון העביר את ניהול
המושבות לחברה בשם יק"א ,אך תלותו של היישוב בתרומות מחו"ל
לא פחתה בהרבה .גם בשנים הבאות המשיך הוויכוח בין מי שהיו
מעוניינים לבנות בישראל כלכלה עצמאית וקפיטליסטית ,כגון זלמן
דוד לבונטין 8,ובין מי שהעדיפו להסתמך על תרומות וקיבוץ נדבות,
וראו את הפרויקט הציוני יותר בתור פרויקט הומניטרי ,חבל הצלה
ליהודי תחום המושב .כפי שנראה בהמשך ,רק בשנות ה־ 1980הצליחו
תושבי מדינת ישראל להקים כלכלה יציבה ועצמאית שאיננה תלויה
בתרומות ונדבות.
לסיכום ,קשה לראות בעליות הראשונות הצלחה גדולה .בכתביהם
של רבים מבני התקופה ניתן לראות אכזבה מהמציאות הקשה של
החיים בארץ ישראל וממספרם הגדול של היורדים 9.אך למרות
הקשיים והכישלונות ,בתקופה זו הונחו היסודות למדינת ישראל
ולכלכלתה.
