Page 46 - 16222
P. 46
46כסף כחול לבן|
הבריטית להקים מושבה יהודית באוגנדה .אך למרות העימותים
חברי הקונגרסים הציוניים וההסתדרות הציונית היו מסוגלים לקבל
החלטות חשובות רבות — מאישור תוכנית בזל ,דרך ניהול מגעים
מול האימפריה העות'מנית ועד הקמת קרן קיימת לישראל ,בנק אוצר
התיישבות היהודים ומוסדות השכלה גבוהה בארץ .הדמוקרטיה
היהודית עבדה.
בעשורים שלאחר מכן הוקמו מוסדות רבים אשר ניהלו את
ענייניהם של יהודי ארץ ישראל — בהם ההנהלה הציונית וממשיכתה
הסוכנות היהודית ,אסיפת הנבחרים והוועד הלאומי — ואשר המשיכו
את המסורת הדמוקרטית של הקונגרסים הציוניים 13.בבחירות
לאסיפת הנבחרים הראשונה ,שנערכו באפריל ,1920התמודדו לא
פחות מ־ 20סיעות ,שאף אחת מהן לא הצליחה להשיג רוב .הסיעה
הגדולה ביותר" ,אחדות העבודה" ,זכתה רק ב־ 70מתוך 314צירי
האסיפה ,ועל כן נאלצה להקים קואליציה עם סיעות אחרות ולשתף
אותן בקבלת ההחלטות.
כשהגיע סוף־סוף הרגע המיוחל ומדינת היהודים הוקמה ,היה ברור
שהיא תהיה דמוקרטית .לא היתה שום אפשרות אחרת .באפריל 1948
הקימו הסוכנות הציונית והוועד הלאומי את מועצת העם ,שהיתה
הגוף העליון של היישוב היהודי בשבועות האחרונים לקיום המנדט
הבריטי ואשר חבריו באו מקשת רחבה של מפלגות :מפא"י ,הציונים
הכלליים ,הפועל המזרחי ,מפ"ם ,אגודת ישראל ,הרוויזיוניסטים
ועוד .גם השנאה העזה בין הפלגים השונים ,שהובילה לכמה תקריות
אלימות והתבטאה ביתר שאת בפרשת אלטלנה ,לא הובילה לפירוק
המוסדות הדמוקרטיים של המדינה החדשה .בינואר 1949נערכו
הבחירות הראשונות לאסיפה המכוננת ,ויומיים לאחר מכן האסיפה
הפכה את עצמה לכנסת הראשונה .מאז ועד היום ,למרות מאבקי
הכוח בין המפלגות השונות ולמרות אינספור משברים קיומיים ,בשום
שלב לא היו יהודי ארץ ישראל קרובים למלחמת אזרחים או לשלטון
אוטוקרטי .אנו נוטים להתייחס לעובדות האלה כאילו היו מובנות
מאליהן — אבל זוהי טעות .הן אינן כאלה.
