Page 45 - 16222
P. 45
שורשים | 45
הציוני הראשון" .יהודים עשירים דוגמת הבנקאי ההולנדי יעקובוס
קאן שמחו לממן את הפעילות.
בתמונה המפורסמת של צירי הקונגרס הראשון ,דיוקנו של הרצל
הניצב במרכז גדולה רק במעט מזה של כל שאר הדיוקנאות .הנואם
הראשון בקונגרס לא היה הרצל אלא זקן הצירים קרפל לי ֶּפה ,מוותיקי
תנועת חובבי ציון ,וזאת בהתאם למנהג היהודי של מתן כבוד למבוגר
שבנוכחים .ליפה דיבר במשך חצי שעה ,למרות שהוקצו לו עשר
דקות בלבד ,והתעלם מארבע פניות של הרצל שהעיר לו שעבר הזמן
שהוקצב לו .אחריו עלה הרצל לנאום .דבריו עוררו התלהבות רבה .היו
מי שקראו "יחי המלך" ,או השוו אותו למשיח ,אך מיד לאחר שהרצל
נבחר לנשיא ההסתדרות הציונית נחלקו הצירים לוועדות שונות
והחלו לפעול בהתאם למסורת יהודית בת אלפי שנים :להתווכח על
כל פרט ופרט.
השיטה הדמוקרטית הוטמעה בתנועה הציונית מראשיתה — כפי
שמעידים שני מאפיינים מרכזיים שלה .המאפיין הראשון היה זכות
הבחירה :לקראת הבחירות לקונגרס הציוני השני בשנת 1898נקבע
שכל אדם בוגר המשלם דמי חבר שנתיים להסתדרות הציונית ("שקל
ציוני") קונה את הזכות לבחור צירים לקונגרס הציוני הבא .ואם לא
די בכך ,גם נשים יכלו להשתתף בבחירת הצירים .זה לא היה עניין
טריוויאלי כלל .נשות בריטניה (חלקן ,ליתר דיוק) קיבלו זכות הצבעה
רק בשנת .1918בארצות הברית היא ניתנה להן בשנת 1920ובצרפת
בשנת .1944
המאפיין השני החשוב היה קיומה של אופוזיציה להרצל .מדינות
רבות מתחזות לדמוקרטיות .הן מקיימות בחירות חופשיות לכאורה
כאשר בפועל השלטון מבוסס על מפלגה אחת והאופוזיציה אינה יותר
ממצג שווא .לא זה היה המצב בקונגרסים הציוניים .הם התאפיינו
בעימותים רבים בין הרצל ועמיתיו תומכי "הציונות המדינית" ,אשר
דגלו בפעילות דיפלומטית על מנת להבטיח תחילה את הכרת אומות
העולם במדינת היהודים ,ובין תומכי "הציונות המעשית" ,שהיו
מעוניינים לעודד עלייה לארץ ורכישת אדמות בלי לחכות להכרה
בינלאומית רחבה .התנועה הציונית כמעט התפלגה בעקבות ההצעה
