Page 102 - 14322
P. 102
| 102סמנתה יאנג
הסיבה לכך שהרפר קיבלה הזדמנות בקנטרברי .ג'ייסון לוטון לא היה
רק לקוח שלו ,הם נעשו ידידים ,וביקשתי ממנו שיבקש מג'ייסון לתת
להרפר הזדמנות כשפית מתלמדת כשהיא היתה בת תשע־עשרה.
דוד שלי פרש לגמלאות באופן חלקי והתגורר בבית יפהפה
בשכונת הייד פארק .הוא ואשתו נעדרו ממנו הרבה ,מפני שהיא אהבה
לטייל .ובכל זאת הוא שמר על קשר איתי ככל האפשר .וידעתי שהוא
דואג לי אחרי שהחדשות על מותה של ג'ם הגיעו לאוזניו.
"אני בסדר ",עניתי כשחלפתי על פני משרדה של סטלה ונופפתי
לה ,כשהיא הרימה את מבטה מהמחשב .המשרד שלי היה בדיוק במצב
בו השארתי אותו — נקי ומצוחצח .כל העבודה שלי היתה סדורה
במקומה ,מאורגנת .הוא לא נראה ככה בדרך כלל .זה החלל האישי
היחידי שלי שלרוב מכוסה ציורים ,בדים ,תמונות וניירת" .רק שמחה
להיות בבית".
"הייתי מבקר ,אבל אנחנו בניו יורק .בואי נאכל ארוחת ערב
כשאחזור".
"אני אשמח".
"ומה שלום אחותי?" הוא שאל ,כמעט בחוסר רצון.
"אותו הדבר".
הוא נאנח" .או־קיי .טוב ,אני אתן לך לחזור לעבודה .תתקשרי אלי
אם תצטרכי משהו".
"אני אתקשר .אוהבת אותך".
"גם אני אוהב אותך ,מתוקה".
ניתקנו את השיחה וצנחתי בכיסא שלי .הסתכלתי סביב על
המשרד שלי בהכנה ליום שלפ ַני .קודם קפה .השארתי את התיק והנייד
על השולחן והלכתי לעבר אזור הקבלה ,אל מכונת הקפה המהודרת
שנדרשו לי חודשים ללמוד איך להשתמש בה.
"ברוכה השבה".
העפתי מבט מעבר לכתפי וראיתי את סטלה נשענת בפתח דלת
הקבלה בזרועות משולבות .היא לבשה חולצה לבנה עם שרוולי
בלון ,שנתחבה לתוך חצאית עיפרון בוורוד־צדפה .לרגליה היו נעלי
