Page 101 - 14322
P. 101
להילחם או לברוח |101
הפילוסופיה שלהם היתה לתת לי למצוא את דרכי בעצמי ,מתוך
אמונה שכך אהיה חופשייה יותר ,עצמאית יותר .הם גם לא האמינו
בוויכוחים או בשמירת טינה .אז כשילדים אחרים הציקו לי בכיתה
ז' ,הם אמרו לי שאני פשוט צריכה לשחרר ,לסלוח לאמנדה פוינטר
שדחפה את הפרצוף שלי לאדמה עד שכמעט איבדתי את ההכרה.
יכולתי לעשן סמים ולגנוב מכוניות ,והם היו מבטלים את זה
ב"היא מנסה למצוא את עצמה" .הם ידעו מעט מאוד על האישיות
שלי ,מעולם לא טרחו להכיר אותי ,והמחמאות היחידות שאי־פעם
העניקו לי היו על המראה החיצוני שלי.
קרן אור אחת בילדותי היתה דוד שלי דיוויד ,אחיה הגדול של
אמא שלי .הוא היה שונה ממנה לגמרי ,והוא לא הסכים עם הדרך שבה
חינכו אותי .שמעתי אותו מנסה לדבר על זה עם אמא שלי כשהוא בא
לבקר ,אבל אמא שלי אמרה לו שהם לא מוכנים להזמין גישה שלילית
הביתה .ידעתי שהיא ואבא שלי מעוררים בדוד שלי תסכול וכעס של
ממש ,אבל הוא בכל זאת ביקר מתי שרק אפשר כדי לבדוק מה שלומי.
הוא אפילו שלח לי כסף כשלמדתי במכללת האמנות והעיצוב
בסוואנה .עם התמיכה שלו ,ועם ניק וג'ם במרחק שעות ספורות
בלבד באוניברסיטת ג'ורג'יה ,תקופת הקולג' היתה המאושרת בחיי.
אבל שנה אחרי שסיימתי את הלימודים ,אחרי ששיכנעו אותי לעבור
בחזרה לפיניקס ,שני האנשים שבטחתי בהם מעל לכול ריסקו את
האמון שלי ושברו את ליבי .דוד שלי הוא שהתערב ועזר לי לאסוף
את השברים .הוא התעקש שאעבור לבוסטון לגור איתו ועם אשתו
עד שאחזור לעצמי .עבדתי כמתמחה בחברת עיצוב פנים ,אז קיוויתי
למצוא עבודה בחברה דומה .דוד שלי היה רואה חשבון מצליח,
ושיכנעתי אותו לתת לי לעצב מחדש את המשרד שלו ,כדי שאוכל
להוסיף אותו לתיק העבודות הקטן שלי .במקום זאת סטלה לארסון
הבחינה בשינויים כשהיא הגיעה למשרד של דוד שלי ושאלה אותו
מי המעצב .מאחר שהוא אדם תומך במיוחד ,הוא התפייט עלי בפניה
והשיג לי ריאיון .מאז חלפו שבע שנים ,וכל השאר היסטוריה.
זאת לא היתה הפעם היחידה שדוד דיוויד בא לעזרתי .הוא גם
