Page 97 - 14322
P. 97

‫להילחם או לברוח ‪|97‬‬

        ‫אבל החבר הכי טוב שלי עמד בקצה החדר והסתכל עלי‪.‬‬
                                  ‫הוא נראה‪ ...‬לא בטוח בעצמו‪.‬‬

‫"מה קרה?" לחשתי ורכנתי קדימה‪ .‬תחושת אי־נוחות החלה‬
‫לעלות בי‪ ,‬ותהיתי אם בסתר ליבו כבר נמאס לניק ממני ומג'ם‪ .‬האם‬
‫העובדה שפלשתי לחלל הפרטי שלו היתה כאילו הקש האחרון או‬

                                                     ‫משהו? "ניק?"‬
                                       ‫"את במיטה שלי‪ ",‬לחש‪.‬‬
‫"מבחינה טכנית‪ ,‬אני על המיטה שלך‪ ".‬הבדיחה המטופשת נועדה‬
                           ‫להפיג את המתח הפתאומי שנוצר בינינו‪.‬‬
‫לבסוף הוא עשה כמה צעדים לעברי‪ ,‬והצינה שחדרה לדמי‬
‫כשהגבר הזר נכנס לחדר שלי‪ ,‬התפוגגה לפתע תחת גל של חמימות‪.‬‬
‫הלחיים שלי האדימו וכפות ידי הזיעו‪ ,‬ולא ידעתי למה‪ .‬אלא ש‪ ...‬אלא‬
                                        ‫שניק הסתכל עלי‪ ...‬אחרת‪.‬‬
                                       ‫כמו שבן מסתכל על בת‪.‬‬
                               ‫"אה‪ ".‬גופי נמלא מתח כשהבנתי‪.‬‬
‫ניק שלח לי חיוך עצל‪ ,‬כמעט ביישני‪" .‬כן‪ .‬אה‪ .‬אני‪ ,‬אממ‪ ...‬לא‬
                                       ‫כדאי שאהיה איתך במיטה‪".‬‬
‫"מאז מתי?" הנשימות שלי נשמעו לי קצת מוזר‪ .‬והרגשתי מוזר‬
                 ‫כשנשמתי‪ .‬כאילו לא ממש יכולתי לנשום עד הסוף‪.‬‬
‫עיניו ריתקו אותי במקומי‪ .‬הוא נראה כל כך מפוחד‪ ,‬שרציתי‬
‫לחבק אותו‪ .‬הוא בלע רוק‪" .‬כבר די הרבה זמן‪ ".‬הוא נשף ברעד‪,‬‬
‫והפרפרים בבטני פרשו כנפיים והתעוררו שוב לחיים‪" .‬אני‪ ...‬אני‬
‫אוהב אותך‪ ,‬אווה‪ .‬ולא כמו שאני אוהב את ג'ם‪ .‬אני לא רוצה לנשק‬

                                                          ‫את ג'ם‪".‬‬
                                                           ‫וואו‪.‬‬
                                                    ‫או מיי גוד‪.‬‬
‫איך הלילה הזה הפך מהלילה הנורא ביותר אי־פעם ל‪ ...‬טוב‪ ,‬די‬
                                                    ‫פאקינג אלוהי?‬
                                       ‫הבטתי בו בהלם מוחלט‪.‬‬
‫ניק תמיד היה "הילד מהבית השכן"‪ ,‬אבל לאחרונה ידעתי‬
   92   93   94   95   96   97   98   99   100   101   102