Page 99 - 14322
P. 99

‫להילחם או לברוח ‪|99‬‬

                     ‫"אפילו לא את ס ִטי ֶלר ג'יימס?" הוא הקניט‪.‬‬
‫נאנחתי‪ .‬ג'ם נדלקה על סטיילר קשות‪ ,‬ולפעמים התפעלתי ממנו‬
‫לידה כדי לַרצות אותה‪ .‬הוא היה שביעיסט ודי חמוד‪ ,‬למען האמת‪.‬‬

                                         ‫"קוראים לו ס ַטיילר‪ ,‬ניק‪".‬‬
‫ראשי עלה עם כתפו כשהוא צחק חלושות‪" .‬לא נראה לי שזה‬

                                   ‫מפריע לשאר הבנות‪ ,‬כולל ג'ם‪".‬‬
                       ‫"ג'ם יכולה לקבל אותו‪ .‬אני רוצה אותך‪".‬‬
‫הרגשתי את שפתיו על המצח שלי‪" .‬יש לך אותי‪ ",‬הוא לחש‪" .‬אני‬

                                           ‫תמיד אגן עלייך‪ ,‬אווה‪".‬‬
‫התכרבלתי בו עוד יותר‪ ,‬האמנתי לו‪ .‬האמנתי לו בכל עצם בגופי‪.‬‬

                                      ‫היה לו את מלוא האמון שלי‪.‬‬
‫"אז‪ ,‬את הבחורה שלי?" שאל‪" .‬אני יכול עכשיו להגיד לכולם‬

                                            ‫להתרחק‪ ,‬כי את שלי?"‬
                      ‫"כן‪ ".‬אחזתי בידו‪" .‬אני שלך‪ .‬ואתה שלי‪".‬‬

                                                       ‫"תמיד‪".‬‬

‫התעוררתי מהחלום בפתאומיות‪ .‬מהזיכרון‪ .‬זיעה נטפה משֹער עורפי‪,‬‬
                                              ‫והרגשתי שעורי סמוק‪.‬‬

‫אפילו השינה לא עזרה לי להתרחק מרוחות הרפאים שהתעוררו‬
‫בעקבות הביקור שלי בבית‪ .‬אם שינה לא הועילה לי‪ ,‬קיוויתי שריצה‬

             ‫תעזור‪ .‬קמתי עם שחר‪ ,‬לבשתי בגדי ריצה ויצאתי לדרך‪.‬‬
‫כעבור כמה קילומטרים הרגשתי קצת יותר טוב‪ ,‬אבל ידעתי‬
‫שהדרך היחידה להסיח את דעתי מחלומות ההנגאובר המערערים‬
‫שהעבר שלי השאיר לי היא להעסיק את עצמי ככל האפשר‪ .‬ובדיוק‬

                        ‫בגלל זה שמחתי לחזור לעבודה באותו בוקר‪.‬‬
‫משרדי חברת "סטלה לארסון עיצובים" היו ברחוב ִּביק ֹון‪ ,‬כמה‬
‫בניינים ממלון " ּביק ֹון ‪ "XV‬היוקרתי‪ ,‬אבל מצידו השני של הכביש‪.‬‬
‫הם לא תמיד היו במיקום כה מרכזי‪ ,‬אבל כשהחברה של סטלה‬
‫החלה לשגשג‪ ,‬היא הסתכנה במעבר לאזור יקר בתקווה שהוא ימשוך‬
‫לקוחות אמידים‪ .‬נדמה שהתוכנית שלה הצליחה‪ .‬היה לנו חדר קבלה‬
   94   95   96   97   98   99   100   101   102   103   104