Page 154 - 14322
P. 154

‫‪ | 154‬סמנתה יאנג‬

‫ידעתי שכדאי שאומר לו לילה טוב‪ ,‬שאיידע אותו שאני מבינה‬
‫למה ושזה לטובה‪ .‬אבל אני לא הבנתי למה‪ .‬לא ידעתי מה קרה‬
‫במועדון שקירר את יחסו אלי‪ ,‬ולמען האמת‪ ,‬העובדה שהיתה לו‬

                      ‫שליטה שכזאת על הרגשות שלי הדאיגה אותי‪.‬‬
‫לא אמרתי לו מילה כשהוא פתח לי את דלת המונית‪ ,‬אלא נכנסתי‬

                                    ‫אליה ומסרתי לנהג את הכתובת‪.‬‬
‫לבסוף הרמתי את מבטי אל קיילב‪ .‬הוא הזדעף אלי‪ ,‬הבעת פניו‬

                                                        ‫לא החלטית‪.‬‬
                               ‫האם הוא התחרט על שדחה אותי?‬
‫"שלום‪ ,‬קיילב‪ ".‬אחזתי בידית הדלת‪ ,‬משכתי אותה מתוך אחיזתו‬
‫וטרקתי אותה‪" .‬צא לדרך‪ ",‬אמרתי לנהג‪ ,‬ובזמן שנסענו משם‪ ,‬לא‬

                                     ‫הבטתי לאחור אפילו פעם אחת‪.‬‬
   149   150   151   152   153   154   155   156   157   158   159