Page 152 - 14322
P. 152

‫‪ | 152‬סמנתה יאנג‬

‫מצטערת‪ .‬היא השדכנית הכי ברורה בעולם‪ .‬בבקשה אל תיקח אותה‬
                                                          ‫ברצינות‪".‬‬

‫הוא העיף מבט לעברי‪" .‬דינה פאש‪ .‬התייחסתי ַלכול בעירבון‬
                                                             ‫מוגבל‪".‬‬

‫העובדה שהוא נמנע מלהביט לי בעיניים עוררה בי אי־נוחות‪,‬‬
‫ונתקפתי דחף להמשיך ולהרגיע אותו‪" .‬יופי‪ .‬מעולם לא הרגשתי צורך‬
‫להתחבא מתחת לשולחן‪ .‬הלילה היתה הפעם הראשונה‪ .‬מה זה 'דינה‬

                                                           ‫פאש'?"‬
‫קיילב אפילו לא חייך‪ ,‬אבל ידו התמקמה על גבי התחתון כשהוא‬
‫הוביל אותי אל מחוץ למבנה‪ ,‬אל הרחוב העמוס והמואר‪ .‬מועדון‬
‫"מרקס" היה במרחק חמש דקות הליכה בלבד מ"ארבע העונות"‪" .‬זה‬

                                                 ‫אומר‪' ,‬אל תדאגי'‪".‬‬
                                                           ‫"אה‪".‬‬

‫מתח עלה בינינו כשהשארנו מאחור את האנשים הצועדים על‬
‫המדרכות ומשוחחים ביניהם ואת המהום תנועת המכוניות‪ .‬השתיקה‬
‫נעשתה מוחשית יותר‪ .‬לא ידעתי אם המתח בינינו נבע מציפייה‪ ,‬או‬

                     ‫מהפרטים האישיים החדשים שגילינו זה על זה‪.‬‬
‫פנינו לרחוב ארלינגטון‪ .‬מנורות הרחוב הגבוהות שמוקמו‬
‫במרווחים שווים בין העצים ואורות המכוניות שחלפו על פנינו‬
‫האירו את הסביבה עד כדי כך‪ ,‬שצריך היה להרים את הראש אל‬
‫השמיים הכהים כדי לדעת שזה ערב‪ .‬כשהשתיקה התארכה‪ ,‬נמלאתי‬
‫תחושת אי־ודאות‪ .‬צינת הערב האביבי עטפה את רגלי החשופות‬
‫וחילחלה אל מתחת למעיל הקל שלי‪ ,‬אף על פי שרק לפני רגע היא‬

                                                 ‫בקושי הפריעה לי‪.‬‬
                                            ‫משהו לא היה בסדר‪.‬‬
‫"לא שיקרתי‪ ",‬אמר קיילב לפתע‪ ,‬ונימת קולו מנוכרת ומרוחקת‪.‬‬
‫"אני צריך לקום מוקדם‪ .‬הייתי צריך להכניס אותך למונית כשיצאנו‬
                        ‫מהמועדון‪ .‬נתפוס לך מונית כשנגיע למלון‪".‬‬
                                      ‫הוא לא רוצה אותי הלילה?‬
                                    ‫תחושת עלבון גאתה בי מיד‪.‬‬
   147   148   149   150   151   152   153   154   155   156   157