Page 36 - 14322
P. 36
36סמנתה יאנג|
"לא ",עניתי בהטעמה .אמנם נמשכתי אליו בניגוד לרצוני ,אבל
ממש לא סבלתי אותו .מעבר לכך ,לא היה לי שום כבוד אליו.
חשבתי שראיתי הבזק של מורת רוח בהבעת פניו למשמע תשובתי
הכנה" .יופי ",הוא סינן והפנה את מבטו .ידעתי בדיוק מתי הוא הבין
שכבר נחתנו ,כי הוא הפנה לי את גבו .ארשת פניו התרככה מעט.
מבטו כמו ביטא את המילים שהוא עצמו כנראה לא היה מסוגל לומר
בקול.
חשבתי שהתודה האילמת היתה פרי דמיוני ,עד שהוא הניד בראשו
לעברי.
הנדתי בראשי בתשובה.
הוא פתח את החגורה שלו במהירות וקם עם שאר הנוסעים .אולי
זה בגלל ההופעה החיצונית שלו ,אבל שאר הנוסעים זזו מדרכו אחרי
שהוא הוציא את תיק המחשב שלו מהתא .הוא חלף על פניהם במעבר
והמתין ליד המטבח ,עד שנתנו לו לרדת מהמטוס ראשון.
בלי לומר עוד מילה.
בלי להביט בי שוב.
"חצוף".
