Page 55 - 14322
P. 55
6
משום־מה נשארנו לשבת גם אחרי שסיימתי את העוגה .אחרי
ששילמנו על ארוחת הערב (בנפרד!) ,קיילב אמר שהוא צריך עוד
משקה .כשקמתי לעזוב את התא ,הוא הניח את ידו על גבי התחתון
והוביל אותי אל הבר.
הייתי עמוסה בסוכר ושמפניה ,אז הצטרפתי אליו ,לגמרי
מבולבלת.
כעבור שעה עוד ישבתי בבר עם הסקוטי הגועלי הזה שלא ממש
סבלתי ,חלקתי איתו את התובנות הכלליות שלי על החיים ,ופלירטטתי
על גבול ה ִשכרות .הייתי מודעת היטב לסביבתי ,אבל כל העוקצנות
והמגננות כמו נזלו מתוכי ,ככל שצריכת האלכוהול שלי עלתה.
פתאום כבר לא שנאתי את קיילב .פשוט היינו שני אנשים שונים ,ורק
כי לא הסכמתי איתו על הכול ,אין זה אומר שהוא בן אדם רע .קיילב
ישב איתי במהלך ארוחת הערב כדי לעצור גברים אחרים מלהטריד
אותי ,מה שהיה מאוד מתחשב מצידו ,לדעתי.
"זה היה מתחשב ,קיילב ",מצאתי את עצמי אומרת.
הוא חייך אלי מעל לשפת כוס הוויסקי השלישית שלו ,ושוב
הרגשתי את אותו פרפור מוכר בבטן .אלוהים ,הוא נראה טוב! "מה
היה מתחשב ,בייב?"
והעובדה שהוא קרא לי 'בייב' כבר לא היתה נוראית כל כך.
כשהרפר קראה לי בייב ,זה נשמע לי חמוד .כשקיילב קרא לי ככה
הרגשתי קצת אחרת" .ש ָישבת איתי .התייצבת ביני לבין הגברים
