Page 54 - 14322
P. 54

‫‪ 54‬סמנתה יאנג|‬

           ‫לא דיברנו בזמן שחיכינו לשובה של אמילי‪" .‬קינוח?"‬
                                   ‫"אני אזמין את עוגת הפאדג'‪".‬‬
                                              ‫"קצפת או גלידה?"‬
                                               ‫"גלידה‪ ,‬בבקשה‪".‬‬
                                   ‫"מצוין‪ ".‬היא פנתה אל קיילב‪.‬‬

‫הוא ניענע את ראשו והחזיר לה את התפריט‪" .‬שום דבר בשבילי‪".‬‬
‫כשאמילי התרחקה‪ ,‬הזדעפתי לכיוונו‪ .‬יכול להיות שאם אמשיך‬
‫לבלות איתו‪ ,‬הקמטים בין הגבות שלי יהפכו לקבועים‪" .‬חשבתי‬

                       ‫שאתה אוכל קינוח‪ .‬אחרת לא הייתי מזמינה‪".‬‬
‫"למה לא? למען האמת‪ ,‬העובדה שאת אוכלת סטייק ועוגת‬

                                            ‫שוקולד מאוד מרעננת‪".‬‬
                     ‫"אני לא אוכלת ככה בדרך כלל‪ .‬זה פינוק‪".‬‬

                                      ‫"כי את מתאבלת ועייפה?"‬
‫הייתי המומה שהוא קלט את זה ושהיה סקרן דיו לשאול‪ ,‬וניסיתי‬

    ‫להתייחס להערה בביטול‪" .‬אני לא מספיק שיכורה לדבר על זה‪".‬‬
‫"נשמע הוגן‪ .‬אבל אני בכל זאת אחכה איתך בזמן שתאכלי את‬

                                                      ‫הקינוח שלך‪".‬‬
‫"טוב‪ ,‬אני מודה לך‪ ,‬אם כי באי־רצון‪ ".‬נחרתי בבוז‪" .‬אני כבר‬

                        ‫מצפה לעוגה הדפוקה הזאת בכיליון עיניים‪".‬‬
‫הפעם לא היה לי ספק שהמבט בעיניו המדהימות היה התפעלות‬

                                               ‫גברית‪" .‬כן‪ .‬גם אני‪".‬‬
‫הוא מן הסתם התייחס לתגובה שלי כשאני אוכלת אוכל טעים‪.‬‬
‫הסמקתי וקיוויתי שהוא ְי ַיחס את זה לשמפניה‪ .‬אבל אם לשפוט‬

                                      ‫מהחיוך המרוצה שלו‪ ,‬הוא לא‪.‬‬
                                                       ‫אוי ואבוי‪.‬‬
   49   50   51   52   53   54   55   56   57   58   59