Page 49 - 14322
P. 49

‫להילחם או לברוח ‪|49‬‬

                                                   ‫"עושים מה?"‬
‫"אומרים את השם הפרטי שלהם‪ ,‬ואז שוב אותו וגם את שם‬

                 ‫המשפחה‪ .‬יכול להיות שזה בהשפעת ג'יימס בונד?"‬
                           ‫"אני כבר מתחרט שעשיתי לך טובה‪".‬‬

‫תכונה שמפצה על השאר? באמת‪ ,‬אווה? "טוב‪ ,‬קיילב‪ ,‬לא ביקשתי‬
‫טובה ולא הייתי צריכה טובה‪ .‬אני לא צריכה שאיזה גבר יציל אותי‪.‬‬

                                                  ‫הסתדרתי בעצמי‪".‬‬
                                          ‫"כלומר‪ ,‬עמדת ללכת‪".‬‬
‫אנשי העסקים היו מרוכזים שוב בארוחת הערב שלהם וזה בזה‪.‬‬
‫משכתי בכתפי‪" .‬אם זה היה רק אחד מהם‪ ,‬הייתי נשארת‪ .‬אבל נראה‬
‫שהם התכוננו להפוך את זה למשחק‪ ,‬ובסך הכול רציתי לאכול בשקט‪".‬‬
‫"אז למה קיבלת את עזרתי? למה לא קמת והלכת?" דומה שהוא‬
                                     ‫באמת רצה לדעת את התשובה‪.‬‬
‫"לא כל הגברים מניאקים‪ .‬אני יודעת את זה‪ .‬אבל המניאקים‬
‫מתחלקים לכמה קטגוריות‪ .‬אתה מניאק‪ ,‬אבל אתה לא כזה מניאק —"‬
‫הצבעתי על הגברים שהטרידו אותי‪" .‬משמע שאתה פחות מניאק‬
‫מהם‪ ,‬ואת זה אני מוכנה לסבול בשביל סטייק מדיום־רר במקום גוש‬
              ‫בשר דמוי פילה שעלולים לשלוח לי משירות חדרים‪".‬‬
                          ‫"הגיוני‪ ".‬הוא לגם שוב מהוויסקי שלו‪.‬‬
                                    ‫"אז‪ ,‬מה אתה עושה‪ ,‬קיילב?"‬
                                  ‫הוא הרים גבה‪" .‬שיחת חולין?"‬
        ‫"אני יכולה גם להמשיך להעליב אותך‪ ,‬אם אתה מעדיף‪".‬‬
‫חשבתי שראיתי את שפתיו מתחילות להתעקל בחיוך‪ ,‬אבל הוא‬
‫שוב נאבק בתגובה‪ .‬הממ‪" .‬אני סמנכ"ל הכספים של חברת 'קוטו'‬

                                                         ‫בבריטניה‪".‬‬
   ‫המידע ִהכה אותי בהלם‪ ,‬ורציתי לוודא‪" .‬חברת הטכנולוגיה?"‬
‫"בדיוק‪ ".‬הוא שלח לי חיוך יהיר מלא מודעות עצמית‪" .‬לא ציפית‬

                                                         ‫לזה‪ ,‬נכון?"‬
‫"בכנות‪ ,‬לא‪ .‬תפקיד מרשים‪ .‬שמעתי ש'קוטו' ממש מתחילה‬

                            ‫להתחרות עם שאר ענקיות הטכנולוגיה‪".‬‬
   44   45   46   47   48   49   50   51   52   53   54