Page 48 - 14322
P. 48
48סמנתה יאנג|
אותם .ואנחנו יכולים להעמיד פנים שאנחנו יושבים בשולחנות
נפרדים .ככה שנינו יכולים לאכול בשקט".
היה לי ברור שאני מרגיזה אותו אז" ...למה אתה עוזר לי?"
"את אמנם קוץ בתחת ,אבל לא הייתי מניח לאף אישה לעבור
הטרדה .ואני חייב לך .אני לא אוהב להישאר חייב לאף אחד .ככה
אנחנו שווים".
נזכרתי במה שהוא אמר מוקדם יותר" .אני מקווה שאתה לא מצפה
לתודה".
שפתיו של הסקוטי התעקלו קלות ,כאילו רצה לחייך בתגובה
להקנטה שלי .אבל הוא השתלט על הדחף ולא ענה לי .במקום זה לגם
מהוויסקי שהביא איתו לשולחן.
הרגשתי את המתח באוויר בינינו ,כשישבנו שם והסתכלנו על
הכול מלבד זה על זה.
באמת? אנחנו אמורים לשבת פה ולהתעלם זה מזה?
נאנחתי" .הם לא בדיוק יירתעו אם ניראה כמו שני זרים שחולקים
שולחן".
הוא הפסיק לבחון את החדר והביט בעיני" .תאמיני לי ,הם כן".
לאור זה שהוא גימד את התא בממדיו ,הוא כנראה לא טעה .אבל...
טוב ...הבעיה היא שהוא עשה משהו נחמד באופן מפתיע בשבילי.
ובאופן מוזר לא הרגשתי לא בנוח לידו ,אף על פי שהוא היה מגעיל
וגס רוח .נדמה לי — אולי בעיקר בגלל המשיכה הפיזית שהרגשתי
כלפיו — שרציתי הזדמנות לגלות ,שבכל זאת יש לו תכונה חיובית
כלשהי שמפצה על השאר.
"אני אווה בריוורט".
"אף אחד לא אמר שאנחנו צריכים להחליף שמות".
נאנחתי" .או־קיי .אני יכולה להמשיך לקרוא לך הסקוטי המניאק
בראש שלי ,אם תרצה".
המבט שנעץ בי העיד שהוא לא ממש סובל אותי .נו ,טוב ,הרגש
הדדי .בכל זאת ,הוא ענה" ,קיי ֶל ּב .קיילב סקוט".
"למה גברים עושים את זה?"
