Page 44 - 14322
P. 44
44סמנתה יאנג|
האזמרגד הגדולות שלי ,השתמשתי במסלסל כדי ליצור גלים רכים
בשערי הארוך והבלונדיני ,וציַוותי לשמלה השחורה שלי נעלי עקב
שחורות ,אלה עם הסוליות האדומות המפורסמות — את כל זה עשיתי
בשבילי .זאת היתה הדרך שלי להגיד ,כולכם מוזמנים ללכת להזדיין.
ההופעה החיצונית שלי היתה רק חלקיק ממי שאני .הייתי יותר מסתם
קישוט יפה שתולים על העץ בעולמו של איזה גבר.
דמעות צרבו בעיני ,ומיצמצתי כדי לסלק אותן .כמה ימים
בארקדיה לא יבטלו את כל אותן שנים שהמשכתי בחיי.
תמיד כשהרגשתי לחוצה או מוטרדת ,יצאתי לריצה .רצתי
קילומטרים .הזעתי הכול החוצה .שיחררתי .ריצה היתה הטיפול
העצמי שלי .אבל לא הבאתי איתי את ציוד הריצה ,והייתי במלון בנמל
תעופה .בהיעדר האפשרות הרגילה שלי להירגע ,החלטתי שיציאה
מחדר המלון תיאלץ להספיק.
לאחר שעטיתי את השריון שלי ,נפניתי מהמראה ,לקחתי את תיק
היד וכרטיס הכניסה לחדר ויצאתי.
ירדתי למסעדת המלון .הענקתי למארחת חיוך מסנוור כשהיא
שאלה אם אני צריכה שולחן לאחד" .כן ,בבקשה".
המסעדה עוצבה במראה מסורתי — רהיטי עץ כהים ,רצפת עץ
כהה ותאורה עמומה ואינטימית .הבטתי היישר קדימה .מבטי עקב
אחרי המארחת אל תא קטן בירכתי המסעדה .לפתע הרגשתי שמישהו
מביט בי .עורפי עיקצץ .מזווית העין ראיתי איש עסקים צופה בי,
והנחתי שהוא הסיבה.
"השולחן הזה בסדר? או שתעדיפי שולחן קטן?" היא הצביעה על
שולחן במרכז החדר.
העדפתי את הפרטיות שהתא הקטן העניק לי .התיישבתי בו" .זה
מצוין ,תודה".
היא נתנה לי תפריט" .המלצרית שלך ,אמילי ,מיד תגיע".
הודיתי לה שוב והורדתי את מבטי אל התפריט .הבטן שלי קירקרה
ברגע שראיתי שיש להם פילה מיניון.
המלצרית שלי הגיעה ,צעירה גבוהה ודקיקה עם מבטא אנגלי,
