Page 47 - 14322
P. 47
להילחם או לברוח |47
באמת כלבה? או שזאת זכותי להיכנס למגננה ,להרגיש שהיחס שאני
מקבלת לא צודק כשגברים מתנהגים אלי כמו אל טרף?
כן ,זאת זכותי ,ללא ספק.
הרגשתי את בטני מתהפכת כשהגבר הבא התחיל לצעוד לעברי.
הם חשבו שזה משחק .רצו לראות מי מהם ישבור אותי.
החלטתי שאני מעדיפה לאכול לבדי בחדר מאשר לסבול את
ההתנהגות השמוקית שלהם .לקחתי את תיק היד שלי והתחלתי לצאת
מהתא.
"תישארי".
מבטי התרומם מיד למשמע הקול המוכר ,ומשהו בוגדני התכווץ
עמוק בתוכי.
הסקוטי המניאק התנשא מעלי לרגע ,ואז התיישב על הספסל מולי.
לא יכולתי אלא לבהות בו בתדהמה .איכשהו עדיין לא התרגלתי לעיניו
הכחולות־חיוורות ,מעוררות ההשתאות .הן ָשבו אותי במלכודת ,ושֹער
עורפי סמר .יכול להיות שהוא זה שצפה בי? האם העיניים שלו הן
שגרמו לעורי לעקצץ? בסופו של דבר הצלחתי להתיק את עיני מעיניו
ובחנתי אותו .חולצה לבנה עם צווארון פתוח ,שרוולים מופשלים מעל
למרפקים ,כך ששרוול הקעקועים בזרועו הימנית שוב חשוף .שיער
בלונדיני קצת כהה יותר .התחוור לי שהוא עוד רטוב מהמקלחת שמן
הסתם עשה.
מיד חשבתי עליו עירום ,מים זורמים במורד גופו היפה ,והסמקתי.
האי־נוחות שלי התעצמה עוד יותר לנוכח העובדה ,שיכולתי להימשך
למישהו שבכלל לא סבלתי.
"זה עדיף על להכניס לאחד מהחלאות האלה ,לא?" הוא אמר
לפתע ממקומו מולי.
עיני עברו מיד לשולחן אנשי העסקים .הגבר שקם זרק לנו מבט
ממורמר ואז צנח בחזרה למושב שלו .חבריו נעצו מבטים לא מרוצים
בבן לווייתי החדש.
הסתכלתי בחזרה על הסקוטי ,מבולבלת לגמרי.
הוא החמיץ פנים ,וכשדיבר הבנתי למה" .הנוכחות שלי תרתיע
