Page 50 - 14322
P. 50
50סמנתה יאנג|
עיניו של קיילב נצצו לפתע בעוצמה שהבנתי רק כשהוא אמר,
"אנחנו כמעט שם .ואנחנו מתכוונים להתעלות עליהן".
"אז אתה בטח נהנה ממספרים?"
"אני טוב עם מספרים".
קימטתי את מצחי .זאת לא היתה ממש תשובה ,אבל לפני שהספקתי
להעיר על כך ,הוא המשיך" .מה את עושה למחייתך? סטייליסטית?"
"קרוב ".משכתי בכתפי בלי להניח לנימת קולו העוקצנית להשפיע
עלי" .אני מעצבת פנים".
"אהה ,אז או שאת מאוד מצליחה או שיש לך גבר שמממן אותך".
התוכנית שלי שלא להניח לו להשפיע עלי נכשלה מהר מאוד.
למה בכלל חשבתי שאפשר אחרת? יכול להיות שאמרתי שהוא
שונה מהמניאקים האחרים במסעדה? טעות שלי" .כי טסתי במחלקה
ראשונה?"
הוא אפילו לא נרתע מהרוגז בקולי" .כן .בגלל זה ,נעלי המעצבים,
והיהלומים שאת עונדת על האוזניים ומפרק היד".
"אה ,ברור שיש לי מימון .ואני לא מסתפקת בגבר אחד בשביל
כסף .יש לי שלושה ש ּוגר דדיז .ממש בחורה עם מזל ,מה?"
קיילב נאנח" .את נעלבת מכל דבר".
"כל דבר שאתה אומר מעליב".
"אה ,הנה אתה ".אמילי הופיעה לפתע ליד התא ובחנה את קיילב
במבט קצת נבוך" .החלפת שולחן".
"כן ".הוא הושיט את ידו אל צלחת האוכל ,ושמתי לב שגם הוא
הזמין פילה מיניון.
"בבקשה .אני יכולה להביא לך עוד משהו ,אדוני?"
"לא ".הוא התחיל לאכול מיד בלי לומר תודה.
הרמתי את מבטי אל אמילי ,ששלחה לי חיוך כאוב" .מיד אחזור
עם ההזמנה שלך".
"תודה רבה".
כשהיא התרחקה ,בחנתי את קיילב במיאוס משולב בכמיהה.
מיאוס כלפיו ,כמיהה לסטייק שלו.
