Page 111 - 16222
P. 111
מפלצת בעיניו ׀ 111
אני צוחקת כשאני מתרחקת ממנה ,בועטת ומכה בה בצד ברגלי.
"תחסכי ממני את השיפוטיות ,זנזונת".
היא מרימה את ידיה בכניעה וצוחקת" .בסדר .אז מה ,הוא סטודנט
פה או משהו?"
"הוא ,אה ...הוא לא סטודנט .הוא רק מישהו" .
"אני יכולה לפחות לדעת איך קוראים לו?"
"נאז ".מצחה מתקמט ואני מנופפת בידי בביטול" .הוא מבוגר
ממני ,גר בברוקלין ,הוא עצמאי .יש עוד משהו שתרצי לדעת?"
"אה ,כן ".היא בוחנת אותי ברצינות" .כמה גדול יש לו?"
אני בועטת בה שוב והיא צוחקת וקמה ,נסוגה לצד שלה של החדר.
אני מצפה לעוד שאלות ,יודעת שהיא רוצה לשאול עוד שאלות ,אבל
היא שומרת אותן לעצמה.
ואני מייד שמחה שהיא חברה שלי.
"כל עוד את שומרת על עצמך ",היא אומרת" ,ואני יודעת איפה
את".
"אוקיי ,אמא".
היא מרימה כרית ,זורקת אותה עליי ומיד מבקשת שאחזיר אותה,
אבל אני מסרבת ומתכרבלת איתה במיטתי במקום .היא עצלנית מכדי
לקחת אותה בחזרה ,אז היא רק מושכת בכתפיה ,נשכבת ומוציאה את
מכשיר הנייד מכיסה" .פול ואני יוצאים לארוחת ערב הלילה .רוצה
לבוא הפעם?"
"תלוי ",אני אומרת" .לאן אתם הולכים?"
"לא יודעת ",היא אומרת" .לאכול פיצה איפשהו ...אולי באחד
הרובעים האחרים .את יודעת ,נצא קצת מהעיר .בא לך?"
"בטח ",אני אומרת במשיכת כתפיים" .האמת היא שאני מכירה
מקום שימצא חן בעיניכם".
"את מכירה מקום?" היא שואלת בספקנות.
אני צוחקת" .כן".
