Page 114 - 16222
P. 114
114׀ ג׳יי .אם .דרהאוור
אחרי שאנחנו יוצאים ,אני משתהה על המדרכה ליד הכניסה.
"אתם יכולים לזוז .יש מקום אחר שאני צריכה להיות בו".
גבותיה של מלודי מתכווצות והיא מתחילה לתחקר אותי ,אבל
פול מניח את זרועו על כתפה ומושך אותה משם" .מעולה .נתראה
אחר כך".
מלודי מביטה לאחור וצועקת שתפגוש אותי בחדר כשאני מוציאה
את הנייד ומתקשרת למונית .היא מגיעה כעבור רגע והנסיעה לביתו
של נאז אורכת כמה דקות בלבד .אני משתמשת בכל הכסף שיש לי
כדי לשלם על הנסיעה .ואז ניגשת אל דלת הכניסה ודופקת עליה.
השמש עומדת לשקוע ,ומכונית המרצדס שלו חונה בכביש הגישה.
הדלת נפתחת והוא עומד מולי ,הבעת פניו לא מסגירה דבר .הוא
מביט בי ,עיניו עוזבות את פניי ומביטות לעבר הרחוב ,אל המונית
שבדיוק יוצאת לדרך ,ואז הוא מביט שוב בעיניי .הוא שותק לרגע,
מסתכל ,ולבסוף מדבר" .אכלת ארוחת ערב עם גבר אחר .אני פגוע".
"לא עד כדי כך פגוע ",אני אומרת" ,בהתחשב בעובדה ששילמת
את החשבון".
הוא מחייך ,לא מודה או כופר בעובדה ,ואז זז מדרכי ומסמן לי
להיכנס.
"אני אצטרך טרמפ בחזרה לעיר ",אני ממלמלת ומקמטת את מצחי
כשאני שמה לב שהוא כבר לא לבוש בחליפה ,אלא בתלבושת שהייתי
מתייחסת אליה כאל פיג'מה אלמלא ידעתי שהוא לא ישן בה ...נאז
ישן בעירום .לא בדיוק חשבתי על זה עד הסוף" .אתה יודע ,כשתהיה
לך הזדמנות ,אם לא אכפת לך ...אחרת זאת תהיה הליכה ארוכה".
"אני אקח אותך בבוקר".
"בבוקר?"
"כן ",הוא אומר ואוחז בלחיי בכף ידו .קולו שובב כשהוא מוסיף,
"את עדיין צריכה לפצות אותי על ארוחת הערב".
