Page 115 - 16222
P. 115
מפלצת בעיניו ׀ 115
"דיסני וורלד".
צעדיי כושלים באמצע המדרכה ליד כיכר וושינגטון ,כרבע בלוק
מהבניין שבו נערך השיעור של סנטינו" .ברצינות?"
מלודי עוצרת ופונה אליי" .כן".
"כתבת על דיסני וורלד?" אני שואלת ,אני זקוקה להסבר.
"כן ",היא אומרת" .את יודעת ,עם מיקי מאוס ודונלד דאק
ואפלטון הכלב".
אני ממצמצת כמה פעמים" .בבקשה אל תגידי לי שקראת לו
אפלטון".
"מובן שלא ".היא צוחקת" .כתבתי על הנסיכות ,במיוחד סינדרלה,
ועל כל הרעיון של לחיות באושר ועושר .כלומר ,זאת די אשמתך ,מאז
שציטטת את דיסני בשיעור האחרון .הוא נתקע לי בראש .וחוץ מזה,
זה המקום המאושר ביותר עלי אדמות ,נכון? זה מה שאומרים".
"נכון ",אני אומרת וממשיכה ללכת" .זה מה שאומרים".
"למה ,על מה את כתבת?"
בטח שלא על דיסני וורלד" .דיברתי על פילוסופים כמו אריסטו
והדעות שלהם על אושר".
אני זוכרת בדיוק איך פתחתי את החיבור:
אושר אינו מוחשי .אי אפשר למדוד אותו ,להרוויח ממנו ,הוא
בדרך כלל לא שימושי ,ויש שיטענו שלא ניתן לתארו .אי אפשר
לחזות באושר ,או להריח אותו ,או לטעום אותו ,או לשמוע אותו ,או
לחוש בו ...או שאולי בעצם אפשר?
אני ,לפחות ,חשבתי שהחיבור מבריק למדי ,אבל מה אני יודעת?
היא נושפת בהגזמה ומעקמת את פרצופה" .זה לא נשמע כיף".
"זה לא אמור להיות כיף ",אני מציינת" .זאת פילוסופיה".
"שיהיה ",אומרת מלודי" .זה לא כיף אם החבר'ה לא יכולים
להשתתף ,כמו שאומר סנופ דוג .ואם כבר מדברים על החבר'ה ,פול
למד אצל סנטינו בשנה שעברה והוא אומר ש —"
אני לא שומעת את ההמשך ,דבריה נופלים על אוזניים ערלות .אני
מרימה את ראשי כשאנחנו מתקרבות לבניין הפילוסופיה וליבי מחסיר
