Page 120 - 16222
P. 120
120׀ ג׳יי .אם .דרהאוור
מסתובב בכיסאו ,מושך אותי אל בין רגליו ,ידיו על מותניי כשהוא
מוחץ אותי בינו לבין השולחן" .את כותבת ספר על החיים שלי,
קאריסה?"
"לא ".אני מניחה את ידיי על כתפיו ומביטה בו ,קצות אצבעותיי
מטיילות במעלה צווארו ,מלפפות את אחד התלתלים שליד אוזנו.
"אני סקרנית".
"תיזהרי אילו שאלות את שואלת ",הוא אומר בשקט ,ידיו נעות
לאורך מכנסי הג'ינס שלי וחופנות את ישבני" .התשובות לא תמיד
נעימות".
אני מתכופפת ,מנשקת אותו רכות ולוחשת לעומת פיו" ,אני בסך
הכול רוצה להכיר אותך".
הוא מתרחק ממני ,נשען לאחור בכיסאו ומביט בי .הוא שקט
עד שאני מתחילה לאבד ביטחון ,פניי מאדימות תחת מבטו העז,
עד שלבסוף הוא מפטיר אנחה דרמטית .אני מביטה בו משחרר את
עניבתו ,מסיר אותה וזורק אותה על השולחן לידי.
את הז'קט הוא הוריד כשנכנסנו לביתו ,לפני כשעה.
אט־אט ,הוא פותח את כפתורי החולצה שלו ,עיניו על שלי כשהוא
פותח אותה .אני מנסה לא להסתכל ,מנסה לשמור על קשר עין ,אבל
אין לי שליטה על כך .עיניי נמשכות מטה ,אל החזה שלו ,והוא מושך
את צווארון הגופייה שלו נמוך ככל האפשר .אני מביטה בעורו השזוף,
המכוסה צלקות ישנות ,וידי הימנית עוברת משיערו ונעה במורד
צווארו.
אני מהססת לפני שאני מעבירה את קצות אצבעותיי על העור
המצולק ,מחברת את פצעיו הישנים כמו נקודות ,כאילו הן יכולות
לספר לי את הסיפור .הוא שותק כשאני מציירת על עורו ,ולבסוף אוחז
בפרק ידי ועוצר את תנועותיי .אני מביטה בעיניו ,מופתעת מאחיזתו
החזקה ,ורואה את אותו המבט.
המבט ההוא.
הוא מעביר צמרמורות במורד גבי.
הוא לא מדבר ,רק מביט בי .שום דבר במה שזה עתה עשה
