Page 123 - 16222
P. 123
מפלצת בעיניו ׀ 123
"אני צריך ללכת למסיבה בסוף השבוע הזה ",הוא אומר" .בואי
איתי".
עיניי נפערות" .מסיבה? כאילו ,עם אנשים וריקודים?"
"יותר כמו ארוחה חגיגית ,אבל כן ,יכול להיות שיהיו קצת
ריקודים".
"ארוחה חגיגית ",אני חוזרת" .כמו ...ארוחת ערב?"
אין לי מושג מה באמת קורה בארוחה חגיגית ,אבל אני צופה
בטלוויזיה .אני צופה בעקרות בית אמיתיות שאלוהים יודע איפה הן
בימים אלה .ראיתי מה נחשב בעיניהן לארוחה חגיגית.
"כן ,תהיה ארוחת ערב ",הוא צוחק" .זה בדרך כלל לא הקטע שלי,
אבל אלה עסקים ,והייתי מעדיף לא ללכת לבד ,אם יש מישהי שיכולה
לבוא איתי".
"אה ...אין לי ממש משהו ללבוש לארוחה חגיגית".
"אל תדאגי לגבי זה .אני אדאג שיקפיצו לך משהו .איזו מידה את,
שלושים ושתיים?"
אני כמעט נחנקת מצחוק תוך שאני לוגמת מהמילקשייק שלי.
"חצי מהישבן שלי ,אולי".
הוא מחייך" .רק תסכימי לבוא איתי ואני אדאג לשאר".
אני חושבת על זה לרגע ,רוצה לסרב מרוב לחץ ,אבל אני לא
מצליחה לבטא את המילה .איך אוכל לסרב לו אחרי שהוא מתנהג
אליי יפה כל כך? "כן ,אוקיי ,בטח".
"נהדר ",הוא אומר" .אני אהיה בקשר".
אני מקבלת עוד 75על החיבור שכתבתי על אושר .הוא מכוסה
בסימנים ,הדפים הלבנים מוכתמים ביותר צבע אדום מהדיו השחור
של המדפסת .סנטינו העביר ביקורת על כל שורה עד כדי כך שאני
כמעט יכולה לשמוע את קולו המלגלג כשאני קוראת את ההערות.
