Page 127 - 16222
P. 127
מפלצת בעיניו ׀ 127
אני מהנהנת באיטיות" .כן ,אנחנו די ...כלומר ,הוא קצת"...
היא מרימה את ידיה כדי לעצור אותי" .שמעתי מספיק".
אני צוחקת בעצבנות ,מעיפה מבט לעבר המוכרת שבוחנת אותנו,
מבטה קפוא עוד יותר משהיה לפני רגע .היא מכחכחת בגרונה
בדרמטיות ,מחווה בידה לעבר החנות" .ובכן ,אתן מוזמנות למדוד כל
פריט בחנות .חדרי ההלבשה נמצאים ממש שם ".היא מצביעה לעבר
האזור האחורי" .אני כאן לעזור אם תצטרכו משהו".
"תודה ",אני ממלמלת כשהיא מתרחקת .אני פונה אל מלודי,
עומדת לומר משהו — כל דבר שהוא — כשהיא פולטת צווחה ושומטת
את תיק הלימודים שלה באמצע החנות ,תופסת את ידי ומושכת אותי
לעבר מתלה בגדים.
היא עוברת להילוך מהיר כשהיא עטה על החנות ,בוחרת שמלות
ומצמידה אותן לעצמה ,רצה אל המראה הקרובה ביותר ומסתובבת
סביב עצמה .הבחורה היא מכונת שופינג .אני בוחנת כמה מתלים
ושמה לב שעל אף אחד מהפריטים אין תגית מחיר" .איך אני אמורה
לדעת כמה הם עולים?"
אני שומעת את אותו קול מקפיא לידי" .מר ויטאלה אמר שעלייך
לבחור משהו שמוצא חן בעינייך ,לא מה שנראה לך שאת יכולה לקנות".
"זה נשמע כמוהו ",אני רוטנת ,מרימה שמלה שחורה מבריקה
ובוחנת אותה ,ואז מחזירה אותה למתלה .אני מפקפקת ביכולתי
לדחוס אפילו אחת מירכיי לתוך הדבר הזה.
מלודי אוספת שתים־עשרה שמלות שהיא רוצה למדוד ,ודוחפת
לי כמה בדרך .אני מודדת אותן כדי לרצות אותה ,ואז מניחה אותן
בצד .הן וולגאריות וחושפניות ,בחיים לא הייתי לובשת משהו כזה.
אני מוצאת שמלה פשוטה ושחורה במידה שלי ,לוקחת אותה ועושה
את דרכי אל חדרי ההלבשה ,כששמלה אחרת לוכדת את תשומת ליבי.
היא על מתלה של שמלות ורודות וסגולות ,אבל הצבע הוא שילוב בין
השניים ,מין גוון של פטל.
אני ניגשת אליה ,מעבירה את ידי על הבד .השמלה רכה ,עם שכבה
עליונה רקומה ושקופה ,שגורמת לה להיראות חסרת שרוולים אף על
