Page 191 - 16222
P. 191
מפלצת בעיניו ׀ 191
עוטף ,ואז ,סוף סוף מרפה — בהיסוס" .כדאי שתלכי לשיעור .את
כבר מאחרת".
"אוף ,נכון ",אני אומרת ופונה אל הבניין בזעף.
"אני אלווה אותך ",הוא מציע ומצמיד את ידו לגבי התחתון כדי
שאתקדם .אני נכנסת איתו לצידי ,לא ממהרת כשאנחנו צועדים אל
דלת הכיתה .אני שומעת את סנטינו מדבר ,הוא כבר באמצע ההרצאה.
אני נכנסת לכיתה בחוסר רצון ומנסה להתיישב במושב הריק
ליד מלודי בלי שהוא יבחין בי ,אבל זה חסר טעם .בשנייה שסנטינו
מסתובב ,מבטו נופל עליי והוא עוצר באמצע המשפט .דממה מתוחה
מכבידה על החדר ,כולם ממתינים שימשיך ,אבל הוא כמו שכח
שדיבר.
"אה ,מיס ריד ,כמה נחמד מצידך לברך אותנו בנוכחותך ",הוא
אומר ,ומעל למאה זוגות עיניים פונות אליי" .בבקשה ,שבי ,תתמקמי
לך בנוחות .תרגישי בבית .אני אחכה".
הוא באמת מחכה .המנוול מחכה.
כולם מסתכלים עליי מתיישבת ,מניחה את התיק על הרצפה לידי.
"אני מצטערת על האיחור ,אדוני".
"הו ,לא ,אני מצטער ",הוא אומר" .אני מקווה מאוד שההגעה
לשיעור היא לא טרחה .ממש לא הייתי רוצה לגרום לך לאי נעימות
או לבזבז יותר מדי מזמנך היקר .אני יודע שיש לך דברים הרבה יותר
חשובים לעשות מללמוד פילוסופיה .הציונים שלך בהחלט משקפים
את זה".
אאוץ' .לחישות נבוכות מתפשטות ברחבי הכיתה .הן גוועות
כשסנטינו ממשיך את ההרצאה שלו ,עדיין בנושא רצח .אני נאנחת
ומביטה סביב ,מבחינה בכמה זוגות עיניים שעוד משתהות עליי,
ומבטי חוזר אל הדלת .השפלה עולה בי ולחיי מאדימות .נאז עדיין
עומד במסדרון ,ממש מול פתח הדלת.
הוא שמע כל מילה.
הוא לא מסתכל עליי ,מבטו עוקב אחר סנטינו בקדמת החדר .הוא
אורב שם לרגע ,ואז צועד לאחור ,ומניד בראשו כשהוא מתרחק .אני
