Page 195 - 16222
P. 195
מפלצת בעיניו ׀ 195
"זה לא מה ששאלתי .אני רוצה לדעת איך את מרגישה ,לא מה
את חושבת .לא משנה לי אם כדאי לך לבוא .שאלתי אם את רוצה".
אני מהססת" .אני רוצה".
"אז אני אאסוף אותך בעוד חמש דקות .תביאי את שיעורי הבית
שלך .אני אעזור לך".
אני עומדת להתווכח ,אבל הוא מנתק .אני קמה ,לוקחת את התיק,
מנופפת אל מלודי ועושה את דרכי אל הדלת" .תעשו חיים משוגעים,
שניכם .אני הולכת אל נאז".
"את תחזרי עד לשיעור של הבוקר?"
"כן ",אני אומרת" .אבל אל תצפי לי לפני".
היא צוחקת ומאחלת לי לילה טוב .פול שותק .אני לא חושבת
שהוא מחבב אותי יותר משאני מחבבת אותו ,וזה בסדר .הוא צופה
בטלוויזיה שלי וזורק את הגרביים המלוכלכות שלו על הרצפה שלי
ואוכל את אטריות הראמן שלי והדובדבן שבקצפת הוא שהוא מקבל
ציונים גבוהים יותר ממני בפילוסופיה.
אני מחבבת אותו פחות ופחות.
נאז חונה בחניה כפולה ממש מול המעונות ,ודומה שהעובדה
שאנשים צופרים לו ,עצבניים שהוא חוסם את התנועה ,לא מזיזה לו
בכלל .אני צוחקת ומתיישבת במושב הנוסע ,רואה שהוא מסתכל על
הטלפון שלו ובכלל לא שם לב למה שקורה מחוץ למכונית.
הוא נמצא בעולם משלו ,שם הוא המלך ,ואני מאושרת עד הגג
להיות המשרתת שלו ...אם כי ,כשהוא מביט בי והגומה מופיעה על
לחיו ,אני מרגישה כמו לא פחות מהמלכה שלו.
הוא משתלב בתנועה ונוסע ישירות אל ברוקלין .כשאנחנו מגיעים
אל ביתו הוא פושט את המעיל ,משחרר את העניבה ומשליך את
המפתחות על השולחן בסלון.
"את בטוחה שאת לא רעבה?" הוא שואל" .אני יכול להכין לך
משהו".
"אתה? תכין משהו?"
הוא צוחק" .בטח יש לי משהו שאת יכולה להכין בעצמך".
