Page 192 - 16222
P. 192
192׀ ג׳יי .אם .דרהאוור
מסתובבת בחזרה ,שולפת את המחברת והעיפרון ,נחושה להקשיב
ולרשום הערות ,אבל אני כבר שני צעדים מאחור ולפני שאני מספיקה
להדביק את הפער ,השיעור מסתיים .אני קמה מהכיסא ,תוחבת הכול
לתוך התיק ,כשקולו של סנטינו נישא בחלל החדר" .מיס ריד ,אם יש
לך שנייה ,אני רוצה להחליף איתך מילה".
מלודי שולחת לעברי מבט מלא אהדה ,שפתיה מבטאות באלם את
המילה 'בהצלחה' ,והיא עושה את דרכה אל הדלת בלעדיי .אני לא
מאשימה אותה .גם אני לא הייתי נשארת .אני לוקחת את הזמן ,מחכה
שרוב חבריי לכיתה יצאו ,ואז ניגשת אל קדמת הכיתה .סנטינו מוחק
את הלוח ,אבל לא מכיר בקיומי גם אחרי שהוא מביט לאחור ורואה
אותי עומדת שם.
"אדוני?" אני אומרת" .יש בעיה?"
הוא מניח את המחק ומסתובב ,מביט בי מבעד למשקפיו העבים.
הוא לא נראה כועס או עוין ,כפי שהייתי מצפה .הוא נראה מאוכזב.
בלי לדבר ,הוא מכניס את ידו לתוך התיק שלו ,שולף נייר ומוסר לי
אותו .אני רואה את הקשקושים האדומים שמכסים אותו ,את שמי
שרשום בראש הדף .המבחן שלי על קונפוציוס ,עם ציון 65בכתב
גדול ואדום בפינה העליונה.
אני לוקחת ממנו את המבחן" .אני לא מבינה .ידעתי את החומר".
"זה לא עניין של לדעת את החומר ",הוא אומר כשהוא מושך את
כיסאו לאחור ומתיישב" .זה עניין של יישום החומר .את יכולה לומר
לי מה הוא אמר ,אבל לא נראה לי שאת מקשרת בין הדברים לעולם
האמיתי .מה שמביא אותי לחיבורים שלך ...זאת אותה הבעיה .את
יכולה להגדיר אושר ,אבל את לא מסוגלת ליישם אותו .את יכולה
לספר לי מה אריסטו וסוקרטס חשבו על אושר ,אבל אף פעם ,בכל
העבודה ,לא סיפרת לי מה מסב לך אושר".
אני מסתכלת על המבחן שביד שלי בבלבול" .לא לקבל ".65
"בבקשה ",הוא אומר" .הייתי נותן לך לפחות 85על זה אם היית
מיישמת את זה על עצמך".
אני מזדעפת ,פותחת את התיק ותוחבת את המבחן פנימה ,על
