Page 198 - 16222
P. 198
198׀ ג׳יי .אם .דרהאוור
אני שוב ממתינה עד שמרבית חבריי לכיתה יצאו לפני שאני ניגשת
לשולחנו .הוא מרים אליי את מבטו ,הבעת פניו חלולה ,הוא אינו
מדבר .הוא נראה כאילו אני האדם האחרון שהוא היה רוצה לדבר
איתו.
"אדוני ,יש לי רק שאלה אחת לגבי העבודה שלי".
הוא מרים גבה.
"טוב ,ובכן ,לא היה לי זמן לסיים אותה ,או להדפיס אותה כמו
שהייתי אמורה .היא לא הייתה גמורה כשהגשתי אותה".
"שמתי לב ",הוא אומר.
"כן ,אז אני רק סקרנית ...למה "?95
הוא נועץ בי מבט .נוקב .כאילו אם ימשיך ,הוא יצליח לפוצץ אותי
באופן טלפתי ,להשמיד אותי ממש לנגד עיניו .כשהוא מדבר ,קולו קר
כקרח" .זה לא טוב מספיק בעינייך?"
"לא ,זאת לא הבעיה ",אני ממהרת לומר" .פשוט לא ציפיתי"...
הוא צוחק חדות ,ולא נשמע משועשע כלל וכלל" .אני בטוח שלא".
מצחי מתקמט.
"תראי ,מיס ריד ,אני לא יודע מה את רוצה שאומר לך .אם תעדיפי
את הנכשל שמגיע לך לקבל על העבודה שלך ,אשמח לתת לך אותו.
אבל אני די בטוח שאת בקיאה בנושא ,אף על פי שלא עשית כל מאמץ
להראות זאת".
אני מרגישה כמו מטומטמת .הוא נותן לי ציון מצוין ואני שואלה
למה במקום לקחת אותו ולברוח .בין שהציון הזה מגיע לי או לא ,הוא
זרק לי גלגל הצלה ,סיכוי אמיתי לשרוד את הסמסטר הזה.
"תודה ",אני אומרת ,לופתת את החיבור וצועדת כמה צעדים
לאחור.
"תשכחי מזה ",הוא עונה ,ומסיט ממני את מבטו" .לחלוטין".
אני מהנהנת ,מסתובבת וממהרת לצאת משם .האוויר חמים כשאני
יוצאת ,האביב כבר הגיע .חם כל כך עד שאפילו אני מרגישה את
החום ,אז אני מרימה את שרוולי החולצה הארוכה שלי מעל למרפקיי
ומסירה את הצעיף .זה השבוע האחרון של אפריל ,ובעוד שבועיים
