Page 345 - 16222
P. 345
מפלצת בעיניו ׀ 345
בכפות ידיו ,הכפפות נזנחו על הכרית לידו ,לצד אקדח שחור קטן.
מעולם לא ראיתי אותו ,בכלל לא ידעתי שיש לו אקדח .מותשת,
ומבוהלת ,אני שוקעת לרצפה שם ,בפתח הדלת ,נשענת על המשקוף.
אני נתונה לחסדיו ,עכשיו.
"איך ידעת?" קולי צרוד ,אבל עדיין מתפקד ,להפתעתי" .איך
מצאת אותי".
"הנייד שלך".
אני מביטה בו בחשכה" .הנייד שלי?"
"איתרתי את הנייד שלך .ידעתי שזה רק עניין של זמן עד שתובילי
אותי ישירות אליהם".
"השתמשת בי ".אני לא יודעת למה זה כואב כל כך ,אבל רגשות
האשם שלי מתעוררים ,כאילו אני אשמה בכל מה שקרה" .השתמשת
בי כדי למצוא אותם".
"ניסיתי לא לערב אותך ",הוא אומר" .עשיתי כל מה שיכולתי כדי
לא לגרור אותך לזה".
"איך אתה יכול לומר את זה?"
"כי זאת האמת ".הנימה החדה ,הכעס המרומז ,שוב ניכרים בקולו
כשהוא מרים את ראשו ומביט בי" .היה לי הרבה יותר קל אילו הייתי
מכריח אותך להוביל אותי לאמא שלך ,והייתי יכול להיפטר משתיכן
בקלות .יכולתי לסיים את זה בתוך יום .אבל אז ראיתי אותך ,צפיתי
בך והבנתי"...
"מה הבנת?"
"שלא היה לך מושג מי את ",הוא אומר" .שלא היה לך מושג
מאיפה באת .ולא אמור היה להיות לי אכפת ...זה לא אמור היה
לשנות משהו ...אבל הזכרת לי מישהי אחרת ,מישהי שמתה בגלל
אבא שלה".
"בגלל זה לא יכולת להרוג אותי ",אני לוחשת ,קולי רועד" .אני
מזכירה לך אותה".
"לא ,לא יכולתי לפגוע בך מפני שאת מזכירה לי אותה ",הוא אומר.
"הייתי הורג אותך בכל מקרה ...אבל לא היית רואה את זה מגיע .לא
