Page 269 - 5

‫‪ Ì˙Á‬סימ עט ‪Êί ¯ÙÂÒ‬‬

‫‪ËÚ ÔÓÈÒ‬‬

‫]‪[‰ˆÈÏÁ ̄˜ Ë‚ ‰Îȯˆ ȇ Ì·È ˙¯Ó¢ ‚‚¢· ˘„˜Ó‰‬‬

‫‪ ‰Ó‬שהקשה פר"מ מק' ירושלמי )גיטי פ"ט ה"א(‬ ‫˘‪ÌÈÒ¯ÂÙÓ‰ ı¯Á‰ Ô‡‚‰ ·¯‰ "È ·Ë ·¯Ï ·ÂË ÌÂÏ‬‬
‫‚‪Ô‡Óχ È" ÌÂÏ˘ '‰Ó ˙"˘˜Î ‰"Ú È" ÌÈÊ‚‡ Ï‬‬
‫דמייתי תוס' ר"פ המגרש )פב‪ ,‬ב ד"ה אפילו(‬
‫וביבמות יו"ד ע"א ד"ה לעול וא איתא הא בידו‬ ‫‡·"„ ‪.·"ÚÈ ·"Ï ˜"˜„ Ó"¯Â‬‬
‫לגרש לגמרי עתה‪ ,‬וכ הקשה בית מאיר‪ ,‬ולהנ"ל‬
‫לק"מ‪ ,‬דוקא המקדש יבמה כופי אבל לא זה‬ ‫‪ ÌÂω‬ראיתי ידו הגדולה ופומיה ממלל רברב כל‬
‫ששייר בגטו ולא פעל עולה‪ ,‬וכיו שכ ה"ל מחוסר‬
‫מעשה שביד חברו ואינו עולה לייבו ‪ .‬ועוד בלא"ה‬ ‫חי הטוע יאמר לי והיות עריבי עלי דברי‬
‫הת אי בידו לגרשה בלי שיחזור ויקדשנה כדעת‬ ‫דודי שמתי הלילה עיוני עליה ואשיבה כיד ה'‬
‫תשו' הרא"ש )כלל מה סי' כ"ו(‡ ופסקו בש"ע וב"י‬
‫א"ע סי' קמ"ג סעי' ט"ז וטעמו דאי גירושי חל‬ ‫הטובה עלי‪.‬‬
‫על גירושי ‪ ,‬וכבר נתעורר בזה במהרי"ט )ח"א סי'‬
‫מט( והארכתי במקו אחר דאע"ג לכשתתקדש‬ ‫‪ ‰ ‰‬ריש אמר מר על דברת הלבוש א"ע סי' קנ"ט‬
‫להפלוני ממילא נתבטלו גירושי הראשוני וחלו‬
‫השניי ‪ ,‬מ"מ ה"ל ככותב גט לאשה דעלמא‬ ‫)סעי א( דמקדש בשוגג שומרת יב צרי‬
‫לכשאכנסי אגרשי דלא הוה גט משו דבר שלא‬ ‫גירושי קוד חליצה שתהיה חליצה ראוי לייבו ‪,‬‬
‫בא לעול ‪ ,‬ומשו"ה לק"מ מה שהקשה מהרי"ט‬ ‫ושב יעקב בחא"ע סי' מ' העלה ממשמעות הרמ"א‬
‫מכתובות ע"ג ע"א דאמרי' לרב אי אד עושה‬ ‫והפוסקי שאי צרי כיו שכופי להוציא א ירצה‬
‫בעילתו בעילת זנות חוזר וקדשה בשעת ביאה‪,‬‬ ‫לייב תו ה"ל חליצה ראוי לייבו ‪ .‬ופר"מ כתב‬
‫וקשה הא ה"ל קידושי על קידושי ‪ ,‬ולהנ"ל ניחא‪,‬‬ ‫שנעל משב יעקב שזה תלוי בשני תירוצי תוס'‬
‫כיו דא לא יתקיי התנאי שעקרו קידושי‬ ‫יבמות ט"ז ע"א ד"ה בני צרות וכו' אלא שהקשה‬
‫הראשוני חלו השניי ‪ ,‬ואי דבר שלא בא לעול‬ ‫אשיטה קמייתא שהיא כשיטת השב יעקב הנ"ל‪ ,‬הא‬
‫הא רב ס"ל )ביבמות נג‪ ,‬א( אד מקנה דבר שלא בא‬ ‫קיי"ל ביבמות כ"ח ע"א דאפי' מה שביד אד‬
‫לעול ‪ .‬יהיה אי שיהיה בעל מנת שלא תנשאי‬ ‫לעשות כגו לחלו לאינה חמותה ברישא‪ ,‬ואפ"ה‬
‫לפלוני צריכה קידושי שניי וקידושי אי בידו‪,‬‬ ‫אמרי' דאינה עולה לחליצה כיו שאינו ראוי לייבו ‪,‬‬
‫ודברי תוס' יבמות יו"ד ע"א הנ"ל צל"ע שהאריכו‬ ‫לא הבנתי אי א"ש לתי' ב' דהתוס' דס"ל גזירת‬
‫להקשות על ר"א והא ר"א שמותי מתלמידי שמאי‬ ‫הכתוב הוא לא תהי' אשת המת החוצה לאיש זר‪,‬‬
‫אפי' שיש בה הוי' מ"מ לא פקע זיקה‪ ,‬וקשה אי‬
‫ובלא"ה לית ליה צרת הבת·‪.‬‬ ‫יבמה יבוא עליה כיו שתפסה בה קידושי וא‬
‫שגרשה הרי נאסרה שעה אחת‪ ,‬או ניל מהכא דלא‬
‫]·„·¯‪‰Îȯˆ ‰˘„˜˙ ˘ ‰Ó·È· ÈÓÏ˘Â¯È‰ È‬‬ ‫איכפת ל בנאסרה שעה אחת וכרב דלא כשמואל‪,‬‬
‫‚‪[Ë‬‬ ‫אע"כ צ"ל דמהאי קרא מוכח דנהי דתפסי קידושי ‪,‬‬
‫מ"מ כופי מ התורה להוציא‪ ,‬וכיו שע"י כפיה‬
‫‪ ˘"Ó‬פר"מ בהירושלמי קידושי פרק האומר סו‬ ‫מוציאי עדי טפי מדבר שביד חברו לעשות‬
‫וכמגורשת כבר דמי‪ .‬וכבר ראיתי סברא זו בבית‬
‫הלכה ה' שמואל אמר בעניותינו צריכה גט‬ ‫מאיר סי' קנ"ט דכיו דע"י כפיה מוציאי לא ה"ל‬
‫)יבמה שנתקדשה( אמר ר' יוסי בריבי בו מתניתא‬ ‫מחוסר מעשה‪ ,‬אלא שכתב שאינו יודע מנ"ל שכופי‬
‫מ התורה ולפי הנ"ל מוכח כ ‪ .‬ומ"מ למסקנא העלה‬

‫ג"כ כשב יעקב מטעמי אחרי יע"ש באריכות‪.‬‬

‫‪ËÚ ÔÓÈÒ‬‬
‫‡‪‰ Óȉ ÂÏËÈ Է‡¯ ¯ÂÊÁÈ˘ Â‰Ó .‡Ï ‡ ÍÎ ¯Á‡ ‡ ˙ ÏË·Ï ÏÂÎÈ Ì‡ ,ÔÂÚÓ˘Ï ‡˘ ˙ ‡Ï˘ Ó"Ú Â˙˘‡ ˙‡ ˘¯‚ Է‡¯ :Ì˘ ˘"‡¯‰ Ï"Ê .‬‬

‫‪.Ô¢‡¯ ȇ ˙ ÏË·È ȇ ˙ Ì¢ ‡Ï· ‰Ï  ˙ÈÂ‬‬
‫˙˘‪‰ ȇ ¯·Î ÈÎ ‰ ˜˙ Ôȇ ˙¯Á‡ ÌÚÙ ‰Ï  ˙ÈÏ ‰ ÓÓ Ë‚‰ ˙ÏÈË ·Â .ÂÏË·Ï ÏÂÎÈ Ôȇ ȇ ˙· Ë‚‰ Ô˙ ˘ ÔÂÈÎ ÏÂÎÈ Â È‡ ȇ ˙‰ ÏË·Ï ‰·Â‬‬

‫‡˘˙‪.ȇ ˙ ÈÏ· ¯ÂÓ‚ Ë‚ ‰Ï Ô˙È ‰ ˘„˜È˘ ‡Ï‡ ‰ ˜˙ Ôȇ .ȇ ˙ · ÏÈˉ˘ ‡Ï‡ ¯ÂÈ˘ ‡Ï· ¯ÂÓ‚ Ë‚ ‰Ï Ô˙ ÈÎ ,Â‬‬
‫·‪.Ì˘ · ‰¯Ú‰·Â ,„Ò˘-‚Ò˘ 'ÓÚ ÁÓ˜ 'ÈÒ Á"‡ Ò"˙Á ˙"¢ ÔÈÈÚ .Ì˘ ˙ÂÓ·È Ò"˙Á ˙‰‚‰·  ȷ¯ ˙È˘Â˜ ‰‡¯Â .‬‬