Page 265 - 5

‫‪ Ì˙Á‬סימ עז ‪‚ί ¯ÙÂÒ‬‬

‫‪ÊÚ ÔÓÈÒ‬‬

‫]‪[ÏÚ·‰ ˙Ó ‰„ÏÈ ˙ȇ˘  ‰¯·Ú˙ ˘ ‰È Ù‬‬

‫] ‡‪ÌȯÁ‡ È·‚Ï ‡Ï ‰ÓˆÚ È·‚Ï ˙ Ó‬‬ ‫¯· ˘‪'‰Ó „·Π‚ÏÙÂÓ‰ ·¯‰Ï ÌÈÓÂ¯Ó È‰·‚Ó ÌÈÓÂÏ‬‬
‫˘ ˙‪[È ÂÏÙÓ ‰¯·Ú‬‬ ‫‪.‡"ÚÈ ˘ËÈ· ˜"˜„ „"·‡ ·¯ È" ·˜ÚÈ‬‬

‫‪ È˙ȇ¯Â‬להגאו נב"י מהדורא תנינא )אהע"ז סי' כז(‬ ‫‪ ·˙ÎÓ‬הגיעני יו עש"ק סמו ממש להכנסת כלה‬

‫שכתב ליישב דהרמב" ס"ל דנאמנת על‬ ‫בנידו מי שנשא אשה ט' אלול וילדה בת‬
‫עצמה כגו לעני תרומה ולא על אחרי כגו להנשא‬ ‫בר"ח אדר שאחריו‪ ,‬ואבי הבעל צעק להוציא זונה‬
‫בלא חליצה‪ ,‬ולע"ד דבר גדול דבר הנב"י אע"ג‬ ‫מתו ביתו‪ ,‬והב בעל האשה שהיה מוטל על ערס‬
‫שלכאורה דבריו תמוהי מתרי טעמי‪ ,‬חדא דהא‬ ‫דוי אע"ג שבתחלה שתקו הזוג‪ ,‬מ"מ אח"כ השיב‬
‫אוכלת בתרומה היא ועבדיה ושפחותיה ובניה ובני‬ ‫ופייס להאב ואמר תניח לה כי צדקה ממני כי בליל‬
‫בניה עד עול ע נשיה ועבדיה הרי דמהימנת על‬ ‫שבועות היה אצלה ובא עליה אבל מאותו זמ‬
‫אחרי ·‪ .‬ועוד אי ס"ד לחלק בה א"כ קשה מש"ס‬ ‫והלאה לא קרבו זה אל זה כי הוא הל אחר י"ט‬
‫ס"פ אלמנה לכ"ג )סט‪ ,‬ב( דפרי מילדה תאכל‬ ‫למסעיו לבית אבותיו עד שעת חתונתה‪ ,‬ואחר ימי‬
‫בתרומה ומאי קושיי מתרומה שאינה נוגע אלא‬ ‫הל הבעל לעולמו וחיי לנו ולכל ישראל שביק‬
‫ולא הניח שו זרע קיימא כי א זאת הבת שהזוג‬
‫לעצמה לדעת הגאו ז"ל‪.‬‬ ‫מודי עליה שהיא בתו‪ ,‬ועתה נפל ספק בינו ובי‬
‫הלומדי א היא זקוקה לחליצה או לא אלו דבריו‪.‬‬
‫‡·‪ Ï‬יש לקיי דבריו עפ"י מ"ש תוס' חגיגה‬
‫]·˘ ‪[‰ˆÈÏÁ ‰Îȯˆ Ì‰Ï˘ „ω˘ ÌÈ„ÂÓ Ì‰È‬‬
‫י"ד ע"א ד"ה בתולה וכו' וז"ל ושמא כא‬
‫שא היא בכלל האיסור וכו' נאמנת עכ"ל‪.‬‬ ‫‪ ‰ ‰‬מעלתו לא הודיעני שו טע של שו צד‬
‫מבואר מדבריה היכי שא משקרת עבדא‬
‫איסורא נאמנת על עצמה ומתו שנאמנת על‬ ‫להימי או להשמאיל וכתב שכ עלה במוסכ‬
‫עצמה נאמנת נמי על אחרי להנשא לכשרי ‪,‬‬ ‫ביניה לשאול בלי גילוי טע ע"כ אומר מי יבוא‬
‫וסברא זו כתב ג רמב" ריש חי' גיטי ]ב‪ ,‬ב[‬ ‫אחרי המל את אשר כבר עשוהו הרב"י בש"ע א"ע‬
‫ונדה‪ ,‬ורשב"א גיטי ]ש [ וספרה שמתו שנאמנת‬ ‫סי' קנ"ו סעי' ט' דאפי' הוא והיא מודי מ"מ צריכה‬
‫האשה על עצמה לעני ספירת נדה נאמנת נמי‬ ‫חליצה וכ הסכימו האחרוני ומיניה לא נזוז זיז כל‬
‫שהוא‪ .‬ואע"ג דסברא זו לקוחה מהרמב" )פ"ג מיבו‬
‫לבעלה יע"ש‚‪.‬‬ ‫וחליצה ה"ד( דפסק כ ‪ ,‬וכבר תמהו עליו שהרי הוא‬
‫בעצמו פסק )בפ"ח מהל' תרומות הי"ד( שמהימ אפי'‬
‫‪ ‡˙˘‰Â‬דברי הרמב" נכוני עפ"י דברי הגאו‬ ‫לעני תרומה‪ ,‬ומה שתי' הב"ח )סי' קנו( לחלק בי‬
‫איסור דאורייתא לתרומה דרבנ ‪ ,‬תירו זה יצדק‬
‫הנ"ל ז"ל‪ ,‬דוודאי כשמעידה על עצמה ה‬ ‫להש"ע אבל לא להרמב" כמו שביאר כל זה הרב‬
‫לעני תרומה או אפי' לחליצה ולכל מילי מהימנת‬ ‫ב"ש במקומו )סי' קנו סקט"ו( וביתר ביאור לעיל סי'‬
‫על עצמה ומתו שנאמנת על עצמה נאמנת לכולי‬
‫עלמא א בפ"ג מהלכות יבו ש מיירי הרמב"‬ ‫ד' ס"ק מ'‡‪.‬‬
‫להדיא שיש לו ב מפנויה ועי"ז הב רוצה לפטור‬
‫אשתו מהייבו וזאת הפנוי' אינה זקוקה לא לחליצה‬
‫ואינה אוכלת בתרומה ואינו נוגע לה לשו דבר‬
‫איסור ואי כא שו נאמנות הנוגע לעצמה ממילא‬

‫‪ÊÚ ÔÓÈÒ‬‬
‫‡‪ȯ‰Â ,˙¯ÊÓÓ· ¯Â҇ ¯ÊÓÓ ˜ÙÒ ‡Â‰ „ω„ ,‰È¯·„Ï ‰„ÂÓ ‡Â‰Â È˙¯·Ú˙ ¯ÊÓÓÓ ˙¯Ó‡·˘ ·"ȉ Â"ËÙ ·"ÂÒ‡ 'ω· ˜ÒÙ Ì"·Ó¯‰ ÈÎ .‬‬

‫‚‪.‰¯Â˙‰ ÔÓ ¯˙ÂÓ ˜ÙÒ Ï‰˜„ ,Ô ·¯„ ¯ÂÒȇ ˜¯ ‡Â‰ ‰Ê· Ì‬‬
‫·‪¯"¯‰Ï) È Ú ˙Á Ó·Â ‰ ‰Â ‰"„ ·Ï 'ÈÒ Ú"‰‡ ¯ÙÂÒ ·˙Î ˙"¢· „ÂÚ 'ÈÚ .'· ‰¯Ú‰· Ì˘ ÔȈÓÎ ˙·¢˙ „ÂÚ·Â ‰Ú 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰Á„ ÔΠ.‬‬

‫‪.‰Ê ÔÓÈÒÏ ˙ÂÓÏ˘‰Â ˙ÂÙÒ‰· ÔÏ‰Ï „ÂÚ ‰‡¯Â .„˜ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ‰‡¯Â .È · ‰Ê ¯Ó‡‰ Í¯Ú ·"Á (ÌÈȉˆ ÈÊ‬‬
‫‚‪.ÊÓ˜ 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˜ÏÁ· ÏÈÚÏ ‰‡¯ .‬‬