Page 311 - 5
P. 311

‫‪ Ì˙Á‬סימ צו ‪ËÒ¯ ¯ÙÂÒ‬‬

‫בנעורת ואינו שור היחתה איש וגו'‪ .‬ע"כ אי לי‬     ‫אלבשה‪ ,‬ואי נוכל להאמי מי שהיתה תחלה ברצו‬
                                               ‫שתחזור באמצע ביאה לדחות בעל הבית לחו ‪ ,‬אנ‬
‫מקו להתיר זו לבעלה א האמי לה‪ ,‬א א לא‬           ‫סהדי דמכזבה ולא דמי להא דנב"י שצווחה‬
                                               ‫מתחלתה ועד סופה ע"ש עובדא הכי הוה‪ ,‬אבל הכא‬
‫שויא אנפשיה חתיכה דאיסורא ולא מהימנא ליה‬       ‫לא נאמי ‪ ,‬אע"ג דיש להתעקש ולומר היא הנותנת‬
                   ‫שריא ליה„‪.‬‬                  ‫הואיל ועדיי לא נכנס השמש לפני ולפני עדיי לא‬
                     ‫‪.ÈÓ˘ È˙Ó˙ÁÂ È˙·˙Î „"ÚÏ ‰‬‬  ‫אלבשה יצרה והיה בה יכולת לדחותו‪ ,‬זה אינו‪ ,‬דאש‬

         ‫‪.˜"ÙÏ Ê"Ú˜˙ È"·ÓÏ „"Î ˜"˘Ú ÌÂÈ ·"Ù‬‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫‪ˆ ÔÓÈÒ‬‬

‫]·„‪[‰¯È˙Ò È Ș È È‬‬

‫)והוילו פרוסה לפני החלו ( והתקוטטה עמה ולא‬                  ‫‪‰Ï‡˘‰ ˜˙Ú‰‬‬
‫פתחה לה ‪ .‬ואדהכי והכי שמע החייט שהדלת שלה‬
 ‫נפתחה בנחת ונשאר פתוחה ועי"ז שפטו כול‬         ‫˘‪˙‚Â¯Ú ÌÒ¯ÂÙÓ‰ Ô‡‚‰ ·¯‰ 'ÂÁÓ È·Â‰‡Ï ÌÂÏ‬‬
 ‫שהגזעלל היה שוכב ש ‪ ,‬והערימה להתקוטט עמה‬      ‫‪˙ÙÂÓ ÔÓʉ ¯‡Ù Ș  ÍÊ Â˙ ˘Ó Ș·Â ÛȯÁ‰ Ì˘Â·‰‬‬
‫כדי שיוכל הגזעלל לצאת בנתיי דר הדלת‪,‬‬
‫שאלולי כ היה לה לפתוח מיד ולהראות שהיא‬                        ‫‪.È" ‰˘Ó 'Â‰Ó ‰"Ù ‰"Ú È" ¯Â„‰‬‬
 ‫נקיה‪ .‬ג אמר החייט הנ"ל שע"י התגלגלות הדברי‬
‫הללו אמר לגזעלל שלו שאינו מחזיק אותו עוד‬       ‫‪ ‰˙Ú‬באתי לבקש מכבודו לחות לי דעתו הרמה‬
‫אצלו‪ ,‬וביו המחרת יל ממנו לדרכו ולא יתעכב‬
‫ש רק הלילה עד שיפרע לו דמי שכירות שחייב לו‪.‬‬    ‫בעני שאשי פה לפניו והוא שביו א'‬
                                               ‫העבר באה שמועה לאזני שערל חייט אחד אמר‬
‫‪ È"ÙÚ‬הדברי האלה שלחתי לה לעת ערב ע"י‬           ‫בבית התו' מה' גרשו כ" שאשת ישראל אחת‬
                                               ‫הדרה בבית שהוא דר ש שכבה בליל ה' שלפניו‬
‫השמש שלא תשכב לבדה ע בנה ב ה'‬                  ‫ע געזעלל שלו‪ ,‬ושלחנו אחרי הערל הנ"ל אחר‬
‫שני רק תקח אצלה אשה זקנה שתשכב עמה בלילה‬       ‫חצות בו ביו לשמוע מה בדבר‪ ,‬ואמר שלא הגיד‬
‫ההוא‪ ,‬ביו השני בבוקר בא אצלי השמש והגיד לי‬     ‫כ בדר החלט זולת על דר אומדנא חזקה‪ ,‬כי‬
‫שעשה שליחתו והגיד לה כ סמו למנחה שתעשה‬          ‫האשה ההיא כבר נחשדת מהגזעלל כי ראו שה‬
‫כנ"ל‪ ,‬ובשעה ט' הל שנית לש לראות א עשתה‬         ‫מקורבי בדעת ביותר‪ ,‬ובכל לילה אחרי עמדו‬
‫כ ולא מצא אחרת אצלה‪ ,‬היא אמרה שלא מצאה‬         ‫ממלאכתו בשעה תשיעית הל אל האשה הנ"ל‬
‫מי שתשכב עמה כי אי לה רק מטה אחת ובנה היה‬      ‫והתעכב ש כמה שעות‪ ,‬ובעלה בהיותו כא ג"כ‬
‫חולה בלילה ההיא‪ ,‬אחר צאת הכוכבי שלחנו אני‬      ‫חשדה בכ שמיחה בה שלא להניח הגזעלל הנ"ל‬
‫והב"ד בצירו התו' ר' אבר הרש לקרוא האשה‬         ‫ליל אצלה‪ ,‬וכ הי' הדבר מוחזק בעיני שאר‬
‫הנ"ל‪ ,‬וענתה שלא היתה מתיחדת ע הגזעלל פ"א‬       ‫גזעללי שהוא מתחבר עמה ‪ ,‬עד שבלילה הנ"ל‬
‫בלילה זולת שהערלית בעלת הבית ובתה הי' טווי‬     ‫אירע שהי' הגזעלל שלו בחברת שאר גזעללי‬
 ‫ג"כ ש עד שעה עשירית‪ ,‬ובעת לכת ממנה הל‬         ‫ופתאו נעל מה ובקשוהו במקו משכבו על‬
‫ג הגזעלל מביתה ולא נשארה גלמודה עמו‪ ,‬ובאותו‬    ‫העליה שלו ולא מצאוהו‪ ,‬וג מלבושי שלו היו‬
‫הלילה כשדפקו הגזעללי על חלו ביתה לפתוח‬         ‫מונחי בחדרו עד שרחוק לשער שהי' בבית אחר‪,‬‬
‫לה חששה לפתוח לה כי היתה ירא מפניה ‪,‬‬            ‫וכראות כ דפקו אצלו אל החלו שיל הוא עמה‬
 ‫שאלנוה על מה מיחה בה בעלה שלא להניח ליל‬        ‫אל מקו האשה ולבקשו ש ולא רצה‪ ,‬והלכו ה‬
‫הגזעלל בחדרה‪ ,‬אמרה שלא מפני חשד עשה כ אלא‬      ‫אל החלו של חדר האשה וצעקו שתפתח לה ויראו‬
                                               ‫א אי הגזעלל מושכב ש ‪ ,‬ועמדה היא לפני החלו‬

                                               ‫„‪.‡˜ 'ÈÒ ˜ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ‰Ê· „ÂÚ ‰‡¯Â .‬‬
   306   307   308   309   310   311   312   313   314   315   316