Page 306 - 5

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק ב ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫¯‪„Ò‬‬

‫דגדמי מעיקרא כשרי להעיד עדות נפשות‪ ,‬וע"כ‬ ‫לעיני הזקני וכמה גאוני מתירי אפי' סומא‬
‫צרי אני לומר דגזר מהרי"ל עדי גט אטו דייני גט‬ ‫באחת מעיניו לבר מראבי"ה דס"ל לעיני הזקני‬
‫שלא יאמרו התרנו אשת איש ע"י בעלי מומי ולא‬ ‫לשו רבי שני עיני אבל שאר מו מה"ת יפסל‪,‬‬
‫יבחנו בי עדי לדייני ואע"ג דבדיני נפשות ממש‬ ‫ועל זה כתב רמ"א אמנ לעיל סי' ק"ל כתבתי בש‬
‫לא גזרינ בכי האי גוני הת משו דא"א בעני אחר‬ ‫מהרי"ל דבעל מו לא יתיר אשת איש לעלמא‬
‫ומה יעשו שני בעלי מומי שראו באחד שהרג את‬ ‫ואפשר דה"ה כא עכ"ל‪ .‬וש כתב כ לעני עידי‬
‫הנפש והה"נ בעל מו שראה שמת בעלה יכול‬ ‫הגט ע"ש ופסקו בש"ע בהגה' ש ‪ .‬והנה ערב ערבא‬
‫להעיד ולא גזרינ היכי דלא אפשר אבל עדי הגט‬ ‫צרי דג ש צרי טע וסברא מ"ט דפשיטא לי'‬
‫דאפשר לייחד עדי המנוקי מכל מו גזר מהרי"ל‬ ‫למהרי"ל דבעל מו לא יתיר אשת איש לעלמא‬
‫ואמאי והנה בסדר גט שלישי אות ג' כתב שלא יהיה‬
‫ז"ל זה מה שנלפע"ד‪.‬‬ ‫אחד מדייני הגט בעל מו והנה עשו רבנ האי‬
‫מילתא כהלכתא בלא טעמא ומי יבוא אחרי המלכי‬
‫‪ ‰ÊÂ‬בעצמו דברי )מהרי"ח( ]מהרי"מ[ בחליצה וכי‬ ‫את אשר כבר עשוהו וחקרתי ודקדקתי ושאלתי פי‬

‫היכי דגזר מהרי"ל עדי הגט אטו דייני גט ה"נ‬ ‫חכמי ואי פותר‪.‬‬
‫גזר איהו דייני חליצה אטו דייני גט‪ ,‬אע"ג דבחליצה‬
‫גופיה ליכא דיני נפשות‪ ,‬ובב"ב קל"ה ע"א קרו‬ ‫‪ ‡ ÈÓ‡Â‬איזל בתר סברא דבשלהי יבמות )קכב‪ ,‬ב(‬
‫ליבמה לשוק אשת איש אשגרת לישנא‪ .‬והרשב"‬
‫ש )ד"ה ניקל( דמפרש ליה בחיוב חנק ממש הוא‬ ‫תניא להדיא דעידי נשי כדיני נפשות דמי‬
‫תמוה יע"ש‡‪ ,‬אבל עכ"פ מסתיי דהש"ס נקט לה‬ ‫ואפי' למאי דקיי"ל הת כמ"ד דלא בעי דרישה‬
‫בלישנא דאשת איש וא"כ איכא למיחש דמיחל‬ ‫וחקירה משו דאיכא כתובה למשקל כבר כתב‬
‫בב"ד של גט‪ ,‬ואי להקשות א"כ אי מכול יפה‬ ‫מהרש"ל בתשובה טע לזה דמה"ת ניקל כיו דאיכא‬
‫ילפית לבעי נמי מיוחסי והרי אפי' כהני שבזמנינו‬ ‫נמי כתובה למשקל הא עכ"פ איכא נמי דיני נפשות‬
‫אינ אלא כהני חזקה וא"כ לא משכחת ליה כלל‬ ‫ע"ש סי' ל"ג ועב"י בח"מ רס"י למ"ד‪ .‬ועל הכלל לא‬
‫בזה"ז‪ ,‬י"ל היא הנותנת דהיכי דלא אפשר לא גזרו‪,‬‬ ‫הקילו חכמי אלא לעני דרישה וחקירה כיו שכבר‬
‫ואי לומר א כ בב"ד של גט מיד השליח ליד‬ ‫עקרו די תורה בעני זה גבי דיני ממונות הקלו בכל‬
‫האשה דבעי' ב"ד מדינא ולא משו גזירה ליבעי‬ ‫אלו אבל לעול כ"ע לא פליגי דכדיני נפשות דמי‪,‬‬
‫מיוחסי וליכא‪ ,‬י"ל דקיו שטרות דרבנ וה"ל ב"ד‬ ‫וא"כ הא בב"ד דדיני נפשות בעי' כול יפה רעיתי‬
‫דרבנ אע"ג דמחמרי' כעי דאורייתא כיו דאית ביה‬ ‫ומו אי ב א"כ ה"ה בב"ד דמתיר אשת איש‬
‫דיני נפשות מ"מ בדרבנ סמכינ אחזקת משפחה‬ ‫לעלמא דהיינו בסדר גט ג' מהשליח להאשה דה"ל‬
‫שכל המשפחות בחזקת כשרות וזה מבואר פ' האשה‬ ‫קיו ובעי' ג' א"כ בעי' ב"ד הראוי לדיני נפשות‪.‬‬
‫שנתארמלה למעיי ש היטב זהו מה שנלע"ד‪,‬‬ ‫ואע"ג דהת סנהדרי של כ"ג והכא בשלשה סגי‪,‬‬
‫ומיושב קושית רמ"א מר"פ מצות חליצה דהת‬ ‫הת היינו טעמא כיו דעכשיו אכתי ליכא נפשות רק‬
‫דאפשר דאתי לידי נפשות משו"ה סגי בשלשה ונהי‬
‫אדאורייתא קאי‪.‬‬ ‫דסגי בג' מ"מ לעני שאר מילי בעי' כמו דיני נפשות‬
‫שלא יהיה בה מו ‪ ,‬ותדע שהרי בר"פ מצות חליצה‬
‫‪ Ê"ÙÏÂ‬יש יותר להקל בהדייני מהשני הנוספי‬ ‫משמע דחליצה אע"ג דסגי בשלשה מדכתיב זקני‪,‬‬
‫מ"מ היה סברא דבעינ כול יפה רעיתי ע"ש‪ ,‬זה מה‬
‫דדייני דבעינ עכ"פ שיודעי להקרות לא‬
‫שכיחי כולי האי יש להקל ולהכשיר אפי' בעלי‬ ‫שנ"ל להסביר טעמו של בעל סדר גט שלישי‪.‬‬
‫מומי א לא ימצא אחרי ‪ .‬משא"כ הנוספי שאפי'‬
‫עמי האר כשרי מה אכפת ליקח בעל מו הלא‬ ‫‪ Ì Ó‡Â‬מ"ש מהרי"ל שלא להתיר אשת איש לעלמא‬
‫יכול ליקח אחר במקומו‪ .‬והנה מלשו מהרי"ח‬
‫שכתב שיהיו מחשובי הקהל ומו אי בה דנקט‬ ‫ע"י עדי בעלי מומי אי לומר דס"ל‬
‫לשו הקרא כול יפה רעיתי ומו אי בה משמע‬ ‫דעדי בעלי מומי פסולי להעיד עדות דיני נפשות‬
‫דזה מוכח דליתא דהרי בסנהדרי מ"ה ע"ב מבואר‬
‫כנ"ל דמאותו טע פסל להו‪.‬‬

‫‪‚ˆ ÔÓÈÒ‬‬
‫‡‪ÔÈȈ˘ ·˜ÚÈ Ï"‚È ˙‰‚‰· ¯"¢ .Á"·‰ ˙‰‚‰· Ì"·˘¯ ȯ·„ ¯Â‡È·· Ì˘ Î"˘Ó ÔÈÈÚ (˙ÎÒÓ‰ ÛÂÒ· ÒÙ„ ) Ò"˘‰ ÔÂÈÏ‚· Ì˘ ˜"‰Î .‬‬

‫‪.·Ù 'ÈÒ ÏÈÚÏÂ Ô ˙‰Â ‰"„ 'ÒÂ˙· ‰" ‡ÓÂÈ· ˘"˘¯ 'ÈÚ :ÛÈÒ‰ ÔÂÎ Ï Â·˘ÈÈ˘ Á"·‰ ȯ·„Ï‬‬