Page 301 - 5
P. 301
Ì˙Áסימ צא Ë ¯ ¯ÙÂÒ
המיעוט במידי דלא שיי ביה טעותא לא מהימ כשרה לכ"ע ,אפי' לא היה ספק ושו פלוגתא
לחזור מדבריו הראשוני . בחליצת איטר ,ומ"מ היתה מותרת לעלמא ,הרי למה
זה דומה לשוחט ששחט והל ולא בדקנוהו מתירי
]·[È˙˘‡ ˙‡ È˙˘¯‚ ¯Ó‡˘ ÏÚ הבהמה משו רוב מצויי אצל שחיטה מומחי ה .
והנה בהמה בחזקת שאינה זבוחה עד שיודע במה
‰ ‰Âר"י ס"ל בעל שאמר שגרש נאמ משו דבידו נשחטה ואנו מחזיקי זה ביודע במה נשחטה שהרי
נעשה מעשה השחיטה ממי שהוא מרוב בני אד
)ב"ב קלד ,ב( לגרשה ומשמע מש"ס גטי ס"ד והרי נודע ממי נשחטה ,אעפ"י שאפשר שהוא
)ע"א( דאפי' בחיי הבעל מותרת להנשא ולא נימא ממיעוט המצוי ואינ מומחי ,מ"מ ה"ל נודע במה
שמועיל דוקא אחר מותו שלא תזדקק ליב אלא נשחטה .וא"כ ה"ה בחלו ולא בדקנוהו נסמו על
אפי' בחייו ,והאי נתיר לה להנשא דלמא אח"כ רוב ,והשתא זה שבדקנוהו ואמר שאינו איטר אינו
יחזור ויאמר לא גרשתי ויקלקלה ,וכעי שכתב הר" נגד החזקה אלא אדרבא מחזיק עצמו מהרוב וממילא
פרק המדיר ד ק' ע"ב ]עד ,ב[ דוקא היא אינה יצאה אשה מחזקת איסור ,ועתה בא להוציא עצמו
מקלקלת עצמה אבל אהבעל חיישינ ,וא"כ מכ"ש מהרוב ועליו להביא ראי' וכדאמר ר' נת ב"ב קנ"ג
דאיכא למיחש באומרו גרשתי אע"ג דקיי"ל דאינו כיו דכ"ע בחזקת בריאי נינהו מא דמפיק נפשי'
נאמ כי א בספק היינו משו דלא פלגינ דבורא, מחזקה עליו להביא ראי' עיי' קידושי' ע"ט ע"ב,
אבל בהא לא פליגא דאינו יכול לחזור ולהגיד ואפי' ר' יעקב לא פליג אלא משו דאוקי ממו
דאל"ה אי נאמ לר' יוחנ ,איברא דר" בנדרי אחזקתו ואזלא נמי בתר השתא והרי הוא שכיב מרע
פ"ה ע"א בש רשב"א מבואר אפי' בנדר הוא לא או בריא לפנינו וזה לא שיי הכא .ועוד הת חזקת
חיישי' ששאל על נדרו ,מ"מ נ"ל לא אמרו רשב"א בריאי עשויה להשתנות בכל אד בכל שעה
אלא בנדר דבעי פתח וחרטה אמרי' אוקמיה בחזקה ומשו"ה מייתי לי' הת בקידושי בה שמעתיה
דהשתא ולא יתחרט ולא ימצא פתח אבל א יכול דמייתי מחזקות העשויות להשתנות משא"כ איטר
לקלקלה פשיטא דה"ל למיחש לקילקולא ועיי' גיטי אי עשוי להשתנות ורובא דעלמא אינ איטרי
ומא דמפיק נפשיה מרובא עליו הראיה ועל דבריו
מ"ו ע"א ,אע"כ אינו חוזר ומגיד. הראשוני שהחזיק עצמו מרובא אנו סומכי ולא
מיקרי מתנגד לחזקת איסור יבמה שיצאה מחזקתה
]‰Ó·È„ ¯ÂÒȇ ˙˜ÊÁÏ ÌȯËȇ ËÂÚÈÓ ÍÂÓÒ ע"י מעשה החליצה ועדי טפי טובא משיטת הר"י
[˜Â˘Ï בר ברו שבתוס' כתובות כ"ו ע"ב ד"ה אנ והכא
˘"ÓÂמו"ח הגאו נ"י ג הוי ספק ספיקא ספק אינו ג הר"י מודה.
איטר ,ונלע"ד דר"ל דדיבורא קמא שאמר ]˘[Ș·  ȇ˘ ‰ ‡ˆÓ˘ ËÁÂ
שאינו איטר ודיבורא בתרא שהוא איטר ה"ל כב'
מכחישות זו את זו ומוקי גברא אחזקת רובא שאינ ˘ÈÂלעיי בשוחט ששחט והל לו והכשרנו הבהמה
איטרי ,ושוב סמו מיעוט איטרי לחזקת איסור
לשוק וה"ל פלגא וספיקא כנ"ל לפרש דברי קדשו. ושוב באו ובדקנוהו ואיננו בקי בשחיטה אי
יאמי נימא לאו כל כמיניה לאפוקי נפשיה מרובא
‡· Ïלא משמע כ בשו מקו ובכולה סוגי' המצוי אצל שחיטה מומחי ועתה לצעורא לחברא
עשה עצמו כאלו אינו יודע ,ונ"ל דהא עכ"פ מיעוט
דאנוסי היינו ופסולי עדות היינו משמע אי מצוי ואינ מומחי וטועי בדמיונ וסבורי
הוה יכולי לחזור ולהגיד שוב לא הוה כתרי ותרי, שלמדו וידעו ומצויי ואינ מומחי באמת ,ועד
אלא מאמיני לדבריה האחרוני ועוקרי דבריה אחד נאמ לברר המיעוט מתו הרוב ולומר אני
הראשוני לגמרי לולי שגז"ה הגדה אחת ולא ב' מהמיעוט שהייתי חושב עצמי לבקי ויודע והייתי
הגדות ואינו חוזר ומגיד ,אבל לולי כ נעקרו דבריו מצוי אצל שחיטה ועכשיו נתברר טעותי ,אבל לא
הראשוני לגמרי .וא"כ אי נימא דהכא חוזר ומגיד שיעשה עצמו רשע כי הכא בנדו שלפנינו שאמר
ניזול בתר בתרא וע"א נאמ לברר מיעוט מתו הרוב שהוא מ הרוב ושוב אומר על עצמו שהוא מ
ולומר אני מ המיעוט איטרי ואי כא ספק .אבל
האמת כבר כתבתי שאינו יכול לחזור מדבריו
