Page 299 - 5

‫‪ Ì˙Á‬סימ צא ‪Ê ¯ ¯ÙÂÒ‬‬

‫‪‡ˆ ÔÓÈÒ‬‬

‫]‪[¯Ë‡ ‡Â‰˘ ‰ˆÈÏÁ‰ ¯Á‡ „"·Ï ¯Ó‡˘ ıÂÏÁ‬‬

‫לרשב" לשיטתיה אי זה בכלל יכיר כיו דאינו‬ ‫‪‰Ï‡˘‰ ˜˙Ú‰‬‬
‫מוחזק לו לב ‡‪.‬‬
‫¯· ˘‪È ˙Á ¯Ó È„È„È „·ÎÏ ‰·ÂË ÏΠ‰Î¯·Â ÌÂÏ‬‬
‫]‪[„ȷ˘ ¯·„· „È‚Ó ¯ÊÂÁ‬‬ ‫¯· ‪ÌÏÂÚ „ÂÒÈ ˜È„ˆ È˙ÈÓ‡‰ Ï„‚‰ Ô‡‚‰ ·¯ È‬‬
‫‪˙È ·¯‰ È˙· Â˙‚ÂÊ ÌÚ È" ‰˘Ó Â"‰Ó ÌÒ¯ÂÙÓ‰‬‬
‫‪ ˙Ó‡·Â‬עדיי קשה לי א א בעלמא ג זה בכלל‬ ‫‪Ì¯Ó˘È '‰ ͯ· Ú¯Ê ÈΠ'È˙ ϯ˘ 'Ó ˙Ș„ˆ‰‬‬

‫אינו חוזר ומגיד ובעל שאמר גרשתי לא‬ ‫‪.Áˆ Ï‬‬
‫יהי' נאמ לומר אח"כ לא גרשתי‪ ,‬מ"מ בההיא דבני‬
‫זה נאמנות הי' מכח מגו ונות לו מתנה הא זהו ג"כ‬ ‫‪ ˜"ÎÓ‬הגיעני ביו ה' העבר ואני רואה דאר‬
‫כשחזר ואמר עבדי יש לו מגו דנות נכסיו לבניו‬
‫מכתבי על הדואר אשר בערב חג הסוכות‬
‫האחרי ‪.‬‬ ‫העבר ע רב טרדותי לקחתי לי מועד חצי שעה‬
‫קוד הכנסת י"ט לערו לכ מכתב‪ ,‬ש ערכתי‬
‫‚‪ Ì‬הוי ספק ספיקא ספק אינו איטר וספק‬ ‫עני שנשאלתי מרב הסמו בחלו שאמר להב"ד‬
‫מעול לא היה אטר )הב"ד נסוהו ועבר הימי‬
‫כהפוסקי דאטר חול בימי דעלמא‪ ,‬וא‬ ‫ברישא ד' פעמי וב' פעמי עבר של שמאל‬
‫לאוסרי הוא מכח ספיקא דאיבעיא פג"ה )צ‪ ,‬ב(‬ ‫תחלה ודנוהו לשולט בב' רגליו( וקבל ממו רב‪,‬‬
‫גבי גיד הנשה‪ ,‬וא דאתחזק חזקת איסור לשוק‬ ‫ואחר חליצה מוציא קול שהוא אטר ורוצה לדחוק‬
‫מ"מ הא דעת הרבה פוסקי ומכלל המ"ל פ"ב‬ ‫לית לו עוד מעות‪ ,‬ולא רציתי להשיב עד אשמע‬
‫ה"א מה' טומאת צרעת דבספיקא דדינא לא שיי‬ ‫תחלה דעת קדושי כבוד מר חתני הגאו נ"י‬
‫אוקמיה אחזקה דהחזקה לא יכריע הדי ‪ .‬ולענ"ד‬ ‫ואני איני כדאי לפתוח בזה‪ ,‬אבל מחמת שלילות‬
‫זהו כוונת הש"ג בש ריא"ז בחולי · )דר' ס"ל(‚‬ ‫מכתב חתני הגאו והרב השואל דחק עלי‪ ,‬כתבתי‬
‫דלא כתשו' מ"ב סי' נ' דנדחק בזה„‪ .‬ועיי' בפרי‬ ‫צדדי דברי שדעתי נוטה להקל כי בנ"ד אי עוד‬
‫מגדי סי' )נ"ג( ]כ"ג[ סק"ח ]בשפ"ד[ דא דספק‬ ‫אחי ‪ ,‬וא היה אומר שהיה אטר היינו מניחי‬
‫אחד מקריי מ"מ לא אזלינ בתר חזקה אא"כ ב'‬ ‫לו לחלו בב' רגליו‪ ,‬והב"ד אמרו לו שמוכ‬
‫הספיקות מקריי ‪ .‬ולענ"ד זה צרי ראיה גדולה‪.‬‬ ‫אצל ג מנעל של שמאל‪ ,‬וא"כ היה בידו לחלו‬
‫ובנ"ד עדי דג עני ספק א הוא איטר )החזקה(‬ ‫חליצה הגונה והיה נאמ בדבריו שאינו איטר‬
‫]הספק[ אינו מקריי )איטר(‪ ,‬וא האיטר ודאי‬ ‫ושוב א"ח ומגיד‪ ,‬דא א הנאמנות מכח בידו‬
‫]הוא[ ויש ספק א חל ג ברגל שמאל‪ ,‬זהו הוי‬ ‫אמרינ ביה אי חוזר ומגיד‪ ,‬דהרי דעת רשב"‬
‫חזקה על מעשה המציאות של עתה‪ ,‬אבל לא על‬ ‫ותוס' ב"ב קל"ד ב' בהא דאמרינ ליורשו פשיטא‬
‫היינו בנכסיו שיש לו ומטע מגו דיהיב ליה‬
‫מעשה החול שהוא איטר‪.‬‬ ‫במתנה‪ ,‬ואפ"ה אמרי' ש קכ"ז ע"ב אמר בני‬
‫וחזר ואמר עבדי אינו נאמ ‪ ,‬וברשב" ש כתב‬
‫‚‪ Ì‬יש לדו דא"א משי עצמו רשע דנטל ממו‬ ‫הטע דהאמינו דכתיב יכיר‪ .‬ואיני מבי הא‬

‫שלא בדי ‪ ,‬והארכתי עוד קצת וכתבתי שחלילה‬
‫לי וימתי עד שיורה בזה חתני הגאו ולו משפט‬
‫הבחירה או גאו אחר מפורס ‪ .‬מש"ק ד' כסליו‬

‫תקפ"ז פ"ק פוז ‪.‬‬

‫‪‡ˆ ÔÓÈÒ‬‬
‫‡‪.(·" ˘ 'ÓÚ ‡"Á "¯Â‡Ó‰ ÔÂÎÓ" ˙¯Â„‰Ó) Ș 'ÈÒ ˜"„‰Ó ‰·Â˘˙·Â (˙ÎÒÓ‰ ÛÂÒ· ÒÙ„ ) · ,ÊΘ Ì˘ Ò"˘‰ ÔÂÈÏ‚· ‡"Ú¯ ‰˘˜‰ ÔΠ.‬‬

‫·‪.Û"ȯ‰ ÈÙ„· ‡ ,‚È Û„ .‬‬
‫‚‪‡"Ú¯ Î"Î ¯·„‰ ¯˜ÈÚ·Â .(ÌÈ ˘È‰ ÌÈÒÂÙ„· ËÒ¯ Û„) ÌÈÙ„Ï ÔÂȈ ‡Â‰˘ ‡ ,‰ÈÏ ‡¯È·Ò= Ï"Ò Í΄ Ï"ˆ Èχ ԷÂÓ Ì‰Ï Ôȇ Âχ ˙·È˙ .‬‬

‫‚‪ÔÏ‰Ï ‰‡¯Â . ¯‡È·˘ ¯Á‡Â ‰"„ÂÒ Â 'ÈÒ ÏÈÚÏ Â È·¯ Âȯ·„ ‡È·‰Â ("¯Â‡Ó‰ ÔÂÎÓ" ˙¯Â„‰Ó· ·ˆ 'ÓÚ ‡"Á) ÊÏ 'ÈÒ ˜"‰Ó ˙"¢· Ì‬‬

‫·‚‪.‰·Â˘˙‰ ÛÂ‬‬
‫„‪.Ê"È˜Ò Ò"Ò ÈÏÏη „"¯ÂÈ Á"¯Ù‰ ÔÈ·‰ ÔΠ,˙Â¯Â‰Ï Íȇ Ú„ÂÈ Â È‡„ ÔÈÈ„‰ ψ‡ ˜¯ ‡Â‰ ˜ÙÒ‰„ Ê"‡È¯ ȯ·„ ˘¯ÙÓ ÔÈÓÈ · ˙‡˘Ó‰„ Â˙ ÂÂÎ .‬‬

‫‪.ԇΠ‡"Ú¯ ˙¯·ÒÎ ·"ÎÙ ‡"˘ ˘"˘·Â ‡"˜Ò ÁÈ 'ÈÒ „"Ù˘· „"¯ÂÈ ‚"ÓÙ· Ì‚ ‰‡¯Â ‡ È„„ ‡˜ÈÙÒ Ïη ‰"΄ Ï"Ò ‡"Ú¯ ÂχÂ‬‬