Page 302 - 5
P. 302
˘‡ ˙ÂÏאב העזר חלק ב ˙·¢˙ ¯Ò
לחוד א"כ רוב הפוסקי מתנגדי ואפי' לא יהיה רוב הראשוני ולא מגז"ה דגבי עדי ,דהא לא מתורת
בני ומני מ"מ עיקר ס"ס הוא בעני מטע הסברות עדות מהימ ,אלא מההכרח שאנו מכריחי שכל
ר"ל יש ב' סברות להקל נגד סברא אחד להחמיר שבידו מה לו לשקר וההכרח הזה הוה כמו עדות או
והכא איכא ג' סברות להחמיר וסברא אחת להקל חזקה כדאיתא בקידושי ס"ד ע"ב הנ"ל אי יכול
וקשה לעשות מזה ס"ס אדרבא ס"ס להחמיר יש,
דלמא אי לו תקנה ואת"ל יש לו דלמא בתר דידיה בפטומי מיליו להכזיב ההכרח ההוא.
אזלינ . ][˜Â˘Ï ‰Ó·È ¯ÂÒȇ ¯È˙‰Ï Ò"Ò
][Ï‚¯ ¯Ëȇ ˙Â‰Ó ˘"ÓÂמו"ח הגאו דלכאורה ס"ס לא יועיל היכי
‡ Ì Óחזי לאיצטרופי דברי הגאו מה' זלמ עמרי דאתחזק יבמה לשוק ,כבר כתבתי לעיל
דכבר איתרע חזקה ע"י שחלצה לפנינו ועדי ממ"ש
זצ"ל בספרו ששה זרעוני ערוגה )סי' ב( דכתב תוס' בכתובות כ"ג ע"א ד"ה תרוויהו וכו' דכיו
הכרחי גדולי שאי אטר ברגל במוב שעוקר רגל דודאי זרק לה קידושי וכו' יע"ש .ותלי קצת
שמאל תחלה דלא איכפת ל כלל בהא ,רק אטר הוא בפלוגתת רש"י ותוס' עירובי ל"ה ע"ב ד"ה אמר ר'
לשו אוט בכח האבר ההוא כאטר יד שנחלשה ירמיה וכו' אי מוקי' אחזקת ביתו אעפ"י שהניח
ימינו ,וה"נ נחלש כח רגל ימינו ואינו יכול לפסוע עירוב יע"ש .ואולי י"ל הת בעירוב שאני דלאו
כדר הילו בני אד שיש בי פסיעה לפסיעה מטע שהרי עירוב לפנינו איתרע חזקה קמייתא אלא
כשיעור פסיעה ,אבל הוא חלוש וגורר רגלו הימיני הת אפי' אי ודאי לא קנה העירוב עכ"פ חזקת ביתו
בתר השמאלי כהילו הזקני ותשושי כח שמניח עבר שיהיב דעתו לדור ש ונמצא קרח מכא ומכא .
רגלו על האר ואח"כ מגיע רגלו השני למקו
הראשו ,ואח"כ חוזר ומגביה זה וגורר זה אחריו ][‡¯ÂÒȇ ˜ÊÁ˙‡· ÔÈ„ ˜ÒÙ„ Ò"Ò
יע"ש שהנראה שכיו האמת .Êוא כי חלילה לעשות
מעשה ,אבל עכ"פ חזי לאיצטרופי לס"ס דאפשר ˘"ÓÂמו"ח הגאו נ"י דעכ"פ הוה ס"ס דאולי
דכל הפוסקי ס"ל הכי ,ואי כא בנידו שלפנינו
איטר כלל ,וספק זה עדי יותר דה"ל כעי ספק הלכה דאיטר חול בימי דעלמא ואת"ל
ביאה טהור דדלמא לא עייל כלל ,וה"נ אי כא איטר הוא בכלל איבעי' דש"ס פג"ה )צב ,ב( בכ ועגיל אי
כלל ואפי' ישנו איטר דלמא בתר דעלמא אזלינ או בתר דידיה או בתר מיניה אזלינ ,מ"מ האיבעיא לא
מטע דומיא דאז או מטע האיבעיא דש"ס ויכול איפשטא וה"ל ס"ס ,ובס"ס דפסק די מועיל אפי'
להתהפ וג אי ש אונס חד ויש לסמו ג על באתחזק איסורא כמ"ש מ"ל פ"ב מטומאת צרעת
הל' א' .וכתב מו"ח הגאו נ"י שזהו כוונת הריא"ז
זה. שבש"ג חולי רס"ט ע"א )יג ,א בדפי הרי" דפוס וילנא(
ודלא כהבנת תשובות משאת בנימי סי' נ' .פירושו
]‡[Ú˘¯ ÂÓˆÚ ÌÈ˘Ó Ì„‡ ÔÈ בהריא"ז נראה אמתי בלי ספק ,א מה שנוגע מזה
לנידו שלפנינו צ"ע א נסמו על ס"ס זה ,דהא ד'
˘"ÓÂמו"ח הגנ"י דג יש לדו דאי אד משי דיעות יש בכא ‡' הרשב"א והר" פג"ה דתלי
באיבעיא דש"ס ולא איפשטא וחול בשתי רגליו
עצמו רשע דנוטל ממו שלא כדי עכ"ל מספק וכ במרדכי )יבמות סי' נב( '· .דעת סמ"ג )עשי
הזהב .יש להוסי באשר נטל שכרו כפועל ועליו נ"ב( וסמ"ק )סי' קפה( והתרומה )סי' קלג( דחול בימי
להשלי פעולתו שוב אינו נאמ שלא עשה פעולתו דעלמא דומיא דאז דמצורע '‚ .דעת הטור )סי' קסט(
כראוי א לא אמרו בפע ראשו שמצאו כמו בתר דידיה אזלינ כתפילי '„ .דעת רמב" )חולי צב,
שהסביר הר" בקידושי ד רל"ח ע"ב ,Áורמז ב( אי לו תקנה )ככה( ]ל[איטר ,Âוהשתא בשלמא
הש" י"ד סי' קכ"ז סק"ב .אלא א אפשר להוציא מה שאנו נוהגי לחלו בשתיה וכמ"ש בד"מ סי'
ממנו ממו שנטל שלא ביושר בדינא ודיינא יש לדו קס"ט אות כ"ד ובש"ע סמכינ ארובא ולא חיישינ
ולומר מתו שנאמ להפסיד שכרו נאמ להפסיד לרמב" נגד רוב הפוסקי אבל לחלו בימי דעלמא
החליצה ,אולי אי זה הפסד שכר שהרי א יוציא
.‰ ˜ 'ÈÒ Ú"‰‡ ˙"È·Â ˙"¢ ‡Ú 'ÈÒ ÏÈÚÏ ÔÈÈÚ .‡ ,„˜ ˙ÂÓ·ÈÏ 'ÈÁ· Ô"·Ó¯‰ Î"Π.Â
.ÂÓÚ ÌÈÎ҉ (‡Ú 'ÓÚ ‚"Á ¯Â‡Ó‰ ÔÂÎÓ ˙¯Â„‰Ó·) ‚Ó 'ÈÒ ˙"‰Ó ‰·Â˘˙· ‡"Ú¯ Âȯ·„ ‡È·‰ ÔΠ.Ê
.‡ ÏÈ ÒÂÙ„ Û"ȯ‰ ÈÙ„· ‡"Ú ËÎ Û„ .Á