Page 294 - 5

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק ב ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫¯·‬

‫מכווני א"כ שמא ז' הוא ובעי סוכה ולא יי"ח‪ .‬ועל‬ ‫דקיימינ אפי' דבלא כוונת קני נמי נעשה המצוה‬
‫כרח צ"ל כמ"ש הטא"ח סי' ל"ד גבי המניחי ב'‬ ‫ולא באנו לפסול אלא משו מצוה צריכה כוונה‬
‫זוגות תפילי דמניחי על תנאי אות של מצוה יוצא‬ ‫וכיו שעשאה כתקנה וג נתכוו לצאת ידי חובה מה‬
‫בה י"ח ואיד יהיו כרצועות בעלמא‪ ,Â‬וה"נ גבי‬
‫שמיני ספק ז' התנאי הוא באופ הנ"ל‪ ,‬א היו יו‬ ‫לי ולטעותו‪.‰‬‬
‫ז' יהיה לש מצוה וא יו ח' יהיה ישיבתו לצל‬
‫]‪[‰ÊÂÊÓ ˙ÚÈ·˜· ‰ ÂÂΉ‬‬
‫בעלמא‪.‬‬
‫‪ ‰ ‰Â‬הרמב" קרא תגר על הקובעי מזוזה‬
‫‪ ‡‰Â‬דלא אמרינ הכי במת א' ומת ד' )בזבחי פ‪,‬‬
‫וכותבי שמות מבפני יעיי פ"ה מהל'‬
‫א(‪ ,‬שית ויתנה א זה של מת ד' יהיה לש‬ ‫מזוזה הלכה ד'‪ ,‬ומסיי לא די לה שבטלו המצוה‬
‫מצוה וא לאו יהיה כמי בעלמא כמו דמהני תנאי‬ ‫אלא שעשו מצוה גדולה שהיא ייחוד הש של‬
‫בתפלי ‪ ,‬משו דר' יהושע לית ליה רואי אותו כאלו‬ ‫הקב"ה כאלו הוא קמיע של הניית עצמ בהבלי‬
‫הוא מי ‪ ,‬ור"א לטעמיה דס"ל רואי ‪ ,‬וכ פי' תוס'‬ ‫העול ‪ ,‬וכתב ש הכ"מ אי ה"נ שהמזוזה שומרת‬
‫בזבחי )פא‪ ,‬א ד"ה תנאי(‪ ,‬ודלא כפירש"י ותוס'‬ ‫הבית וכו'‪ ,‬וג אי הכוונה בעשיה לשמור הבית‪,‬‬
‫עירובי ק' ע"א דטעמיה דר"א דאתי עשה דמת ד'‬ ‫אלא צרי שיכוו לקיי מצות הקב"ה וממילא‬
‫ודחי לא תעשה דמת א' דלר"א דס"ל גבי קדשי‬ ‫נמשו שתשמור הבית עכ"ל‪ .‬והנה בודאי אי תכלית‬
‫מצות עשה של מזוזה לשמירה‪ ,‬רק להעלות ייחוד‬
‫רואי לית כא עשה כלל כנ"ל‪.‬‬ ‫הש על לבו ועוד טעמי ואנחנו לא נדע‪ ,‬ויעיי‬
‫מ"ש רמב" ס"פ בא )יג‪ ,‬טז(‪ ,‬ומ"מ מי שמכוי‬
‫‪ ˙ËÈ˘Â‬רש"י ותוס' הנ"ל צל"ע ממס' סוכה כ"ז‬ ‫בקביעתה לקיי מ"ע שציונו ה' וסובר שאי בזה‬
‫אלא שמירה לא נאמר שלא יצא ידי חובתו‪ ,‬שא"כ‬
‫ע"א דפרי והאמר ר"א י"ד סעודות חייב‬ ‫רוב ישראל אינ יוצאי ידי חובת מזוזה‪ ,‬וג‬
‫אד לאכול בסוכה ופירש"י )ד"ה והאמר( כיו דאי‬ ‫הרמב" לא כתב שבטלו מצוה אלא ע"י שכותבי‬
‫יתיב ביו אחרו בסוכה לש מצוה עבר על בל‬ ‫בפני שמות מלאכי ועי"ז בטלו המצוה‪ ,‬אבל במה‬
‫תוסי מאי השלמה ע"ש‪ .‬וקשה הא לר"א קיימינ‬ ‫שטעו בתכליתה אי בזה אלא סכלות‪ ,‬ומ"מ מקרי‬
‫דס"ל עשה דמת ד' דחה בל תוסי דמת א'‪ ,‬א"כ‬ ‫מכוי לעשות רצו ה'‪ ,‬וכ רוב בני אד שומרי רוב‬
‫ה"נ עשה דהשלמת י"ד סעודות דחי בל תוסי ‪ ,‬אבל‬ ‫התורה ע"מ לקבל פרס ואי זה התכלית האמיתי‪,‬‬
‫לשיטת רש"י ותוס' דזבחי )פ‪ ,‬א ד"ה ר"א( א"ש‪,‬‬ ‫ומ"מ כיו שמכוי לצאת ידי חובה יוצא הוא בזה‬
‫דטעמיה דר"א גבי מת ד' לאו משו עשה דוחה‬ ‫והוא פשוט‪ ,‬וא"כ ה"נ אעפ"י שמתכוי לכנוס כיו‬
‫ל"ת דאיכא למימר דס"ל נמי כר' יהושע דעשה‬
‫דפשיעה לא דחי ל"ת כמ"ש תוס' בעירובי הנ"ל‬ ‫שכוונתו לצאת ידי חובת חליצה‪ ,‬לית ל בה‪.‬‬
‫אלא במת ד' היינו טעמי' דר"א משו דס"ל רואי‬
‫]˙ ‡‪[ÂÙ‚·˘ ˙ˆӷ È‬‬
‫כנ"ל‪.‬‬
‫‡·‪ Ï‬אי קשיא הא קשיא היותר חמור מזה‪ ,‬וקשיא‬
‫‪ È˘Â„ÈÁ·Â‬אמרתי ליישב דברי רש"י דסוכה הנ"ל‪,‬‬
‫אליבא דהלכתא‪ ,‬והוא‪ ,‬דהרי פשוט הוא דאפי'‬
‫דלכאורה בלא"ה קשה אי אתי עשה‬ ‫היכי דלא מהני תנאה כגו במה שא"א לקיי ע"י‬
‫דמת ד' ודחי בל תוסי דמת א' הא בעידניה‬ ‫שליח‪ ,‬מ"מ בעני יציאת ידי חובת המצוה מהני‬
‫דמיעקר ללאו לא מקיי עשה‪ ,‬והיינו עפ"י פירש"י‬ ‫תנאה‪ ,‬ומטע שאכתוב לקמ אי"ה‪ .‬וראיה לזה ממה‬
‫בעירובי ש דבחטאת מיירי וחטאת הא בעי ד'‬ ‫דאנו יושבי בשמיני בסוכה מספק‪ ,‬וקשה ממ"נ אי‬
‫קרנות וכי יהיב בקר השני כבר עבר על בל תוסי ‪,‬‬ ‫מכווני לצאת עוברי על בל תוסי ‪] ,‬ו[אי אי‬
‫ומ"ע לא מקיי עד כי יהיב ג בהנותרי ‪ ,‬ונמצא‬
‫בעידניה דמיעקר בל תוסי לא מקיי עשה דהזאה‪,‬‬
‫וע"כ צ"ל דמיירי בקרבנות ציבור ועשה דרבי דוחה‬
‫ל"ת אפילו אי בעידניה דמיעקר לאו לא מקיי עשה‬
‫כמ"ש ש"ל בש ר"ת הביאו מג"א סי' תמ"ו סק"ב‪,‬‬

‫‪‰¯˙‰ ‰ÂˆÓÏ ÔÂÂÈÎ ‡Ï ̇ ‰ ÂÂÎ ˙ÂÎȯˆ ˙ÂÂˆÓ „"ÓÏ Û‡ ÔÎÏ ,‰ˆÈÏÁ‰ ˙‡ ·ÎÚÓ ‰ˆÈÏÁ Ï˘ ‰ÂˆÓ‰ ÌÂȘ Ôȇ˘ ‰ÏÚ‰ Ì˘ Á" Ó‰ .‰‬‬

‫‪.(Ê"ˉ „"Ù Á"Â·È 'ω ˜Òȯ·Ó ÈÂω Á"¯‚‰ 'ÈÁ ‚ 'ÈÒ Ë"ÂÈ ‚ ÂÚ ˙"¢ 'ÈÚÂ) .˜Â˘Ï ‡˘ ‰Ï‬‬
‫‪.‡˘ 'ÈÒ „"¯ÂÈÁ ÏÈÚÏ ‰‡¯ .Â‬‬