Page 291 - 5

‫‪ Ì˙Á‬סימ צ ‪ËÓ¯ ¯ÙÂÒ‬‬

‫כתבתי דליכא משו דבר הנאסר במני דדומה‬ ‫זקוקה או לא‪ ,‬וא"כ כיו דיש כא בת יב המעידה‬
‫לגילוי ואפילו יהיה כדבר שנאסר במני מ"מ חומר‬ ‫בברור שמת אביה וא"כ אי הלכה כרי" ורמב"‬
‫איסור יבמה לשוק ליכא אלא משו דנאסר במני‬ ‫דפסקו לקולא בחמותה וחורגתה הבאה לאחר מכא‬
‫לזה יש לצר כל התירי הנ"ל‪ ,‬ע"כ במקו עיגו‬ ‫הרי הותרה עפ"י עד אחד ואפילו להפוסקי להחמיר‬
‫כזה המיקל לא הפסיד וישבו ב"ד של ג' ויקבלו‬ ‫באיבעיא דלא איפשטיה מ"מ אינו אלא ספק אי בת‬
‫העדות אפי' עד מפי עד ויתירו אותה עיי' ב"ש סי'‬ ‫יבמה מהימ או לא ויצור לספק הנ"ל והו"ל ס"ס‬
‫י"ז ס"ק קנ"ד ואחר שיעיינו בהתירא ויסכימו‬ ‫גמור ומותרת בלי ספק להנ פוסקי די"ל דמומר‬

‫למטינא שיבא מכשורי‪.‬‬ ‫אינו זוקק‪.‬‬

‫‪È ÏÈˆÈ '‰Â ÈÊÙÁ· ·˙ÂΉ "‡ „"Ή ‰Î¯·· ÌÂ˙Á‡Â‬‬ ‫‡‪ Í‬להסוברי דמומר אפילו לא שב מ"מ אחיו הוא‪,‬‬
‫‪.˙‡ÏÙ Â˙¯Â˙Ó È ‡¯È ˙‡Ȃ˘Ó‬‬
‫מ"מ בכל זאת אני אומר עכ"פ אית ל עדות בת‬
‫‪.˜"ÙÏ „"ˆ˜˙ ˙·Ë 'Á ˜"˘Ú ÌÂÈÏ ¯˜Â· ¯Â‡Î ·"Ù‬‬ ‫יבמה ובמקו מומר דליכא משו מיכל לגריסותא‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬ ‫ובזה"ז דבלא"ה ליכא משו מיכל לגריסתא וכבר‬

‫‪ˆ ÔÓÈÒ‬‬

‫]·‪[‰ˆÈÏÁ· ‰ ÂÂÎ ÔÈ Ú‬‬

‫למעוטי קט מחלו ומ"ט דמ"ד דמתיר חליצה‬ ‫‪ È ÚÈ‚‰‬נוע מכתבו‪ .‬ואשר עוררני על דברי החכ‬
‫בפעוטות הא בעי כוונה‪ .‬ומאי קושייא דלמא סתמא‬
‫לשמה קיימא‪ ,‬אע"כ סת אשה לאו לחליצה קיימא‪.‬‬ ‫צבי סימ א' שפלפל בטע דבעינ כוונה‬
‫בחליצה אי משו כוונת המצות או כוונת הקנאה‪.‬‬
‫‪ „ÂÚÂ‬ראיה מדוכתא טובי דס"ל לתוס' דסת יבמה‬ ‫והוקשה למכ"ת אדריש לקיש יבמות ק"ו ע"א דאמר‬
‫חליצה מוטעת כשירה באומר לו חלו לה ובכ אתה‬
‫קרובה לביאה טפי מארוסה ש"מ סת יבמה‬ ‫כונסה‪ ,‬והוקשה למעלתו הא ריש לקיש ס"ל פרק‬
‫לאו לחליצה קאי וא"כ לבו חוכ על חליצת מומר‬ ‫ערבי פסחי )קיד‪ ,‬ב( מצות צריכות כוונה ומ"ט תהיה‬
‫דודאי אדעתיה דנפשיה עביד‪ ,‬וכתב ואי לומר דכיו‬ ‫החליצה כשירה‪) .‬זמ רב אחר כותבי תשובה זו‬
‫דעביד מעשה בטלה מחשבתו דדברי שבלב אינ‬
‫דברי וכדאי' בהאיש מקדש ד נ' )ע"א( הבא לי מ‬ ‫מצאתי מ"ש בשאילת יעב" סי' כ"ו ע"ש(‡‪.‬‬
‫החלו ]או מ הדלוסקמא[ והביא לו מ הדלוסקמא‪,‬‬
‫וכ לעיל מיניה )ש ( גבי בלבי היה להתקדש לו וכו'‪,‬‬ ‫‡‪ ¯ÓÂ‬למכ"ת להיות כי יש לי ויכוח בדברי הגאו‬
‫וא"כ ה"נ לא חיישינ לדברי שבלב המומר כיו‬
‫שעושה מעשה וחול ‪ ,‬דא"כ מדוע פסול כתיבת גט‬ ‫ח"צ סי' א' הנ"ל במה שכתב בעני חליצת‬
‫ע"י עכו" כיו שעושה מעשה וכותב שמו ושמה‬ ‫וגט מומר‪ ,‬ע"כ אערי כל דבריו בקיצור ואשיב‬
‫וכו'‪ ,‬אע"כ כיו דאנ סהדי דנכרי אדעתא דנפשיה‬ ‫עליה ובתו הדברי יתבאר ג הנוגע לדמכ"ת‪.‬‬
‫עביד ה"ל כאלו פירש דאדעתי דנפשי' עביד א"כ‬
‫]‚‪[¯ÓÂÓ ˙ˆÈÏÁ Ë‬‬
‫חליצת מומר נמי יפסל מהאי טעמא‪.‬‬
‫‪ ·˙Î‬ש הגאו ‪ ,‬שלבו חוכ על גט מומר וג על‬
‫]‪[‰ˆÈÏÁ· ‰ ÂÂΉ‬‬
‫חליצת מומר משו דבעינ כוונה וסת אשה‬
‫‪ ·˙ÎÂ‬שצרי חקירת חכ אי טע הכוונה משו‬ ‫לאו לגירושי קיימא‪ ,‬ואפילו אשת מומר נמי לאו‬
‫לגרשה בגט זה קיימת כמ"ש תוס' זבחי ב' ע"ב‬
‫מצוה או משו הקנאה‪ ,‬והעלה דמשו‬ ‫ד"ה סת ‪ .‬וסת אשה נמי לאו לחלו קיימא‬
‫מדהקשו תוס' ביבמות ק"ד ע"ב )ד"ה והא( ל"ל קרא‬

‫‪ˆ ÔÓÈÒ‬‬
‫‡‪Ì È‡˘Î ‰ˆÈÏÁ ÏÂÒÙÏ ÔÈ ÚÏ ‡Ï‡ ¯Ӈ ‡Ï ,Ì‰È ˘  ÂÂÎ˙È˘ Íȯˆ˘ ‡ ,˜ ˙ÂÓ·È ‡˙Èȯ·· ¯Ӈ˘ ‰Ó„ ‰ÏÚ‰ Ì˘ ı·ÚÈ ˙Ïȇ˘· .‬‬

‫‪Ê"¯‰ ,Ì˙ ÂÂΠ¢¯ÈÙ ‡Ï˘ ¯È˙‰Ï  ÂÂÎ˙ ‡Ï˘ È"ÙÚ‡ ÂÊ ‰ÚÈ„È Ì‰Ï ˘È ̇ Ï·‡ ,˜Â˘Ï ‡˘ ÈÏ ‰Ó·ÈÏ ‰¯È˙Ó ‰ˆÈÏÁ‰˘ ÌÈÚ„ÂÈ‬‬

‫‪.Ê"ÈÚÎ Ï ˙‡ Ú"¢·˘ ‰ˆÈÏÁ ¯„Ò 'Ú .ÔÈ„Î ‰ˆÈÏÁ‬‬