Page 288 - 5
P. 288
˘‡ ˙ÂÏאב העזר חלק ב ˙·¢˙ ¯ÂÓ
השמיעני במכתבו השנית על הדבר וכי לא ידע שאי והאמינו ע"א ביבמה אפי' בזה"ז חו מהרא"ש )סי'
אשה נאמנת מת יבמי ומה יוסי עדות הלז ע"כ ד( לשיטתו דס"ל דלא איפשטיה.
האמנתי שהביאה עד אחד לפנינו וכל מ"ש בזה אמת
Î"‡Âהכא במומר אי איכא ע"א מקובל בב"ד הרי
נכו הדבר בעזה"י.Á
היא מותרת בלי פקפוק ,א לפמ"ש מעלתו
Á"¯„‡ '‰ ÌÂÈÏ ¯˜· ¯Â‡Î ·"Ù .‰Î¯·· ÌÂ˙Á‡Â אי כא ע"א בפנינו אלא היא אומרת בש ע"א
.˜"ÙÏ „"ˆ˜˙ ‰Î Á שא"ל פשיטא דלא מיהמנת אפי' עפ"י עצמה מכ"ש
על פי עד אחד ,ותמהתי על מעלתו ,א"כ מה
.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó
ËÙ ÔÓÈÒ
]·˙ [‰È·‡ ˙Ó˘ ‰„ÈÚÓ‰ ¯ÓÂÓ Ì·È
מעדות ממו בתחלת עדות ,והשתא י"ל הא דאיבעיא Ï" ‰ ÌÎÁ‰Ï
להו אחמותה או בת בעלה לאחר מכא היינו להאי
לישנא דאחמרו רבנ בתחלת עדות מיהת ,א"כ י"ל ‡Ï‰כתב שלישי ‡ בעני זקוקה ליב מומר
אולי בסופה נמי דאקילו אי ל בו אלא מה שהקילו
להדיא ויש לפסול אפי' על צד רחוקה ונפלאה אבל ונתחדש לו עתה עדותה של בת היב
למאי דקיי"ל כלישנא בתרא יכיר לחוד והכרת פני שאומרת מת אביה המומר בברור.
לחוד עיי' תשו' תי"ט בתשו' גאוני בתראי )סי' י(
והארכתי במקו אחר )להל סי' קמד וראה לעיל ח"א סי' ‰ ‰Âחמותה וכ בת בעלה המה מחמשה שפסולות
נד( .א"כ כיו דאפי' בתחלת עדות מקלינ מכ"ש
שלא נחמור בסופו על צד רחוקה ונפלאה ומשו"ה להעיד משו דסניא לאיתתא דאכלה לגריסתי'
פסקו רי" ורמב" להקל מ"מ פלוגתת הגאוני היא דבעלה ואביה ביבמות קי"ז )ע"א( ,ושוב איבעיא ולא
איפשטא חמותה הבאה לאחר מכא היינו א היב
אי בת יב נאמנת מת בעלה או לא. או נימא משקרת משו דאסקא אדעתא דסו ימות
בעל באמת ותפול לפני בנה ויב אותה ותיכל
][Ì·È· „Á‡ „Ú לגריסתי' .וה"ה אותה האיבעיא היא בבת בעלה
הבאה לאחר מכא הוא בת היב א יכולה להעיד
‰ ‰Âעד אחד ביב דפסק רא"ש )יבמות פ"י סי' ד( שמת בעלה דמאי שנא .והרי" והרמב" )הל' גרושי
פי"ב הט"ז( השמיטו איבעיא זו דפשיט להו לקולא,
דלא מהימניה משו דהאשה לא דייקא משו והרא"ש· והטור )סי' יז( פסקו לחומרא מספק ,וכ
דסניא ליה אע"ג דע"א לא ישקר מ"מ היא לא דייקא פסק רמ"א בש"ע א"ע )ש ס"ד( ,וכתב ב"ש ש
וה דבת יב דס"ל לרא"ש דלא מהימני' אי הטע )סקט"ו( אפי' בזה"ז דכופי לחלו לא פלוג רבנ
משו דהאשה לא דייקא אלא משו שהיא משקרת
בעדותה וה"ל תרי טעמי שאינ תלוי זה בזה ,נמצא ונדבר מזה לקמ אי"ה.
בבת יב המעידה שמת אביה היב ה"ל ס"ס
להחמיר אולי הלכה כהרא"ש דאי ע"א נאמ ביבמה ‡ÓÚËÂדרי" ורמב" דפסקו לקולא כתבו ב"י
משו דהאשה לא דייקא ואת"ל אע"ג דסניא ליה
דייקא מ"מ דלמא דוקא בע"א דעלמא אבל א אותו )ש ( משו דהלכו חכמי בעדות אשה
ע"א היא בתו של יב חיישי' דמשקרא משו צד להקל .ונ"ל להסביר ,דוודאי לפסול משו שהוא
נוגע בעדות שמא ימות הבעל בחיי היב בלי בני
רחוקה ונפלאה הנ"ל. ושמא לא יחלו אית ביה כמה ספיקות ואפשר אפי'
בעדות ממו לא ניחוש לחשש נגיעה רחוקה ונפלאה
כזו ,אלא תליא הכא בתרי לישני ר"פ יש בכור )מו,
ב( אי בעדות אשה מקלינ טפי מבעדות ממו ויכיר
לחוד והכרת פני לחוד ,או נימא דאחמרו רבנ טפי
.‰‡·‰ ‰·Â˘˙· ÂÊ ‰Ï‡˘· „ÂÚ ‰‡¯Â .Á
ËÙ ÔÓÈÒ
‡.̄˜‰ ÔÓÈÒ· ‰È ˘‰ ‰·Â˘˙‰Â „Ú 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰ÒÙ„ ‰ ¢‡¯‰ ‰·Â˘˙‰ ,Ô„ ·  ȷ¯ ·˙΢ ˙È˘ÈÏ˘‰ ‡È‰ ÂÊ ‰·Â˘˙ .
·.„"Ò Ê"È 'ÈÒ È"· ÔÈÈÚ Á 'ÈÒ Ì˘ ˙ÂÓ·È .