Page 288 - 5
P. 288

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק ב ‪˙·¢˙Â‬‬                      ‫¯‪ÂÓ‬‬

‫השמיעני במכתבו השנית על הדבר וכי לא ידע שאי‬      ‫והאמינו ע"א ביבמה אפי' בזה"ז חו מהרא"ש )סי'‬
‫אשה נאמנת מת יבמי ומה יוסי עדות הלז ע"כ‬                   ‫ד( לשיטתו דס"ל דלא איפשטיה‪.‬‬
‫האמנתי שהביאה עד אחד לפנינו וכל מ"ש בזה אמת‬
                                                 ‫‪ Î"‡Â‬הכא במומר אי איכא ע"א מקובל בב"ד הרי‬
               ‫נכו הדבר בעזה"י‪.Á‬‬
                                                 ‫היא מותרת בלי פקפוק‪ ,‬א לפמ"ש מעלתו‬
‫‪Á"¯„‡ '‰ ÌÂÈÏ ¯˜· ¯Â‡Î ·"Ù .‰Î¯·· ÌÂ˙Á‡Â‬‬         ‫אי כא ע"א בפנינו אלא היא אומרת בש ע"א‬
                            ‫‪.˜"ÙÏ „"ˆ˜˙ ‰Î ÁÂ‬‬   ‫שא"ל פשיטא דלא מיהמנת אפי' עפ"י עצמה מכ"ש‬
                                                 ‫על פי עד אחד‪ ,‬ותמהתי על מעלתו‪ ,‬א"כ מה‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

            ‫‪ËÙ ÔÓÈÒ‬‬
‫]·˙ ‪[‰È·‡ ˙Ó˘ ‰„ÈÚÓ‰ ¯ÓÂÓ Ì·È‬‬

‫מעדות ממו בתחלת עדות‪ ,‬והשתא י"ל הא דאיבעיא‬                                            ‫‪Ï" ‰ ÌÎÁ‰Ï‬‬
‫להו אחמותה או בת בעלה לאחר מכא היינו להאי‬
‫לישנא דאחמרו רבנ בתחלת עדות מיהת‪ ,‬א"כ י"ל‬        ‫‪ ‡Ï‰‬כתב שלישי ‡ בעני זקוקה ליב מומר‬
‫אולי בסופה נמי דאקילו אי ל בו אלא מה שהקילו‬
‫להדיא ויש לפסול אפי' על צד רחוקה ונפלאה אבל‬       ‫ונתחדש לו עתה עדותה של בת היב‬
 ‫למאי דקיי"ל כלישנא בתרא יכיר לחוד והכרת פני‬             ‫שאומרת מת אביה המומר בברור‪.‬‬
‫לחוד עיי' תשו' תי"ט בתשו' גאוני בתראי )סי' י(‬
‫והארכתי במקו אחר )להל סי' קמד וראה לעיל ח"א סי'‬  ‫‪ ‰ ‰Â‬חמותה וכ בת בעלה המה מחמשה שפסולות‬
‫נד(‪ .‬א"כ כיו דאפי' בתחלת עדות מקלינ מכ"ש‬
‫שלא נחמור בסופו על צד רחוקה ונפלאה ומשו"ה‬        ‫להעיד משו דסניא לאיתתא דאכלה לגריסתי'‬
‫פסקו רי" ורמב" להקל מ"מ פלוגתת הגאוני היא‬        ‫דבעלה ואביה ביבמות קי"ז )ע"א(‪ ,‬ושוב איבעיא ולא‬
                                                  ‫איפשטא חמותה הבאה לאחר מכא היינו א היב‬
       ‫אי בת יב נאמנת מת בעלה או לא‪.‬‬             ‫או נימא משקרת משו דאסקא אדעתא דסו ימות‬
                                                 ‫בעל באמת ותפול לפני בנה ויב אותה ותיכל‬
             ‫]‪[Ì·È· „Á‡ „Ú‬‬                       ‫לגריסתי'‪ .‬וה"ה אותה האיבעיא היא בבת בעלה‬
                                                 ‫הבאה לאחר מכא הוא בת היב א יכולה להעיד‬
‫‪ ‰ ‰Â‬עד אחד ביב דפסק רא"ש )יבמות פ"י סי' ד(‬      ‫שמת בעלה דמאי שנא‪ .‬והרי" והרמב" )הל' גרושי‬
                                                 ‫פי"ב הט"ז( השמיטו איבעיא זו דפשיט להו לקולא‪,‬‬
 ‫דלא מהימניה משו דהאשה לא דייקא משו‬              ‫והרא"ש· והטור )סי' יז( פסקו לחומרא מספק‪ ,‬וכ‬
‫דסניא ליה אע"ג דע"א לא ישקר מ"מ היא לא דייקא‬      ‫פסק רמ"א בש"ע א"ע )ש ס"ד(‪ ,‬וכתב ב"ש ש‬
 ‫וה דבת יב דס"ל לרא"ש דלא מהימני' אי הטע‬         ‫)סקט"ו( אפי' בזה"ז דכופי לחלו לא פלוג רבנ‬
‫משו דהאשה לא דייקא אלא משו שהיא משקרת‬
‫בעדותה וה"ל תרי טעמי שאינ תלוי זה בזה‪ ,‬נמצא‬                   ‫ונדבר מזה לקמ אי"ה‪.‬‬
‫בבת יב המעידה שמת אביה היב ה"ל ס"ס‬
‫להחמיר אולי הלכה כהרא"ש דאי ע"א נאמ ביבמה‬        ‫‪ ‡ÓÚËÂ‬דרי" ורמב" דפסקו לקולא כתבו ב"י‬
‫משו דהאשה לא דייקא ואת"ל אע"ג דסניא ליה‬
‫דייקא מ"מ דלמא דוקא בע"א דעלמא אבל א אותו‬        ‫)ש ( משו דהלכו חכמי בעדות אשה‬
‫ע"א היא בתו של יב חיישי' דמשקרא משו צד‬           ‫להקל‪ .‬ונ"ל להסביר‪ ,‬דוודאי לפסול משו שהוא‬
                                                  ‫נוגע בעדות שמא ימות הבעל בחיי היב בלי בני‬
              ‫רחוקה ונפלאה הנ"ל‪.‬‬                 ‫ושמא לא יחלו אית ביה כמה ספיקות ואפשר אפי'‬
                                                 ‫בעדות ממו לא ניחוש לחשש נגיעה רחוקה ונפלאה‬
                                                 ‫כזו‪ ,‬אלא תליא הכא בתרי לישני ר"פ יש בכור )מו‪,‬‬
                                                 ‫ב( אי בעדות אשה מקלינ טפי מבעדות ממו ויכיר‬
                                                 ‫לחוד והכרת פני לחוד‪ ,‬או נימא דאחמרו רבנ טפי‬

                                                                 ‫‪.‰‡·‰ ‰·Â˘˙· ÂÊ ‰Ï‡˘· „ÂÚ ‰‡¯Â .Á‬‬

                                     ‫‪ËÙ ÔÓÈÒ‬‬
‫‡‪.̄˜‰ ÔÓÈÒ· ‰È ˘‰ ‰·Â˘˙‰Â „Ú 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰ÒÙ„ ‰ ¢‡¯‰ ‰·Â˘˙‰ ,Ô„ ·  ȷ¯ ·˙΢ ˙È˘ÈÏ˘‰ ‡È‰ ÂÊ ‰·Â˘˙ .‬‬

                                                                ‫·‪.„"Ò Ê"È 'ÈÒ È"· ÔÈÈÚ Á 'ÈÒ Ì˘ ˙ÂÓ·È .‬‬
   283   284   285   286   287   288   289   290   291   292   293