Page 285 - 5

‫‪ Ì˙Á‬סימ פח ‪‚Ó¯ ¯ÙÂÒ‬‬

‫‪ÁÙ ÔÓÈÒ‬‬
‫]·‪[¯ÓÂÓ Ì·È ÔÈ Ú‬‬

‫דודנו ביחוס אלא לעני טבע רחמי קרובי זא"ז‬ ‫˘‪˙ÂÈÙÈÙ ÏÚ· ı¯Á ‚ÏÙÂÓ‰ ·¯‰ ‰"‰Ï Ë"ΠÌÂÏ‬‬
‫קאמר‪ ,‬וה"נ מחמס אחי יעקב ולא שיהיו אחי‬ ‫‪ÂÓ˘ ‡¯˜ ¯‡Â˙ ȯ٠‰ÙÈ Ô Ú¯ ˙ÈÊ ˙ÂÈÙÏ˙ Ï˙Ï „ÓÂÚ‬‬
‫‪˙·˘· È" ˘ËÈÈ„ χÂÈ ÛÒÂÈ '‰Ó Â˙¯Â˙ „·Î‬‬
‫ביחוס‪.‬‬
‫‪.‡"ÚÈ Ï‡Ù‡ ¯‡Ë ˜"˜· È ÂÓÎÁ‰‬‬
‫‪ ÔÎÂ‬מקרא הלא אח עשו ליעקב לק"מ‪ ,‬דהיינו דאמר‬
‫‪ Ô„È‬זקוקה למומר שהמיר אחר נישואיו ולא נודע‬
‫קרא הלא מבט ומלידה ומהריו אח עשו‬
‫ליעקב אלא ואוהב את יעקב כי מעשיו הטובי‬ ‫מקומו איה‪ ,‬א קול יצא שמת אבל לא נתקבל‬
‫קרבהו ואת עשו שנאתי כי מעשיו רחקוהו שנעשה‬ ‫עדות עפ"י ע"א כלל‪.‬‬
‫מומר‪ ,‬וממילא אהבתי לזה ושנאתי לזה היא‬
‫הפרידה בי האחוה‪ ,‬ושוב אי כא אחוה כלל‪ .‬וכ‬ ‫]‪[¯ÓÂÓÏ ‰˜Â˜Ê‬‬
‫מקרא דפ' חקת‪ ,‬כה אמר אחי ישראל‪ ,‬הלא‬
‫פירש"י מהראוי להזכיר כא אחוה אלא אמר לו‬ ‫‪ ‰ ‰‬בגו די זקוקה למומר כבר הארכתי בתשובתי‬
‫אחי אנחנו בני אברה שנאמר לו גר יהי' זרע‬
‫באר לא לה ועל שניה הי' החוב לפרעו ואתה‬ ‫הקודמת‡ להצדיק דברי הגאוני האומרי‬
‫ידעת את כל התלאה לפיכ פירש אביכ מעל‬ ‫דאינה זקוקה ליב מומר דאדעתיה דהכי לא קדשה‬
‫אבינו וכו' ע"ש‪ ,‬והיינו ממש כנ"ל שאמרו שראוי‬ ‫נפשה‪ ,‬וג אינינו אחי במצות‪ ,‬וש נאמר דק' תה"ד‬
‫שנהיה אחי אלא הפרישה ממעשי אבותינו הוציא‬ ‫)סי' רכג( היא קושיה עצומה מקרא )במדבר כ‪ ,‬יד( כה‬
‫מכלל אחוה וחוטא נשכר מלפרוע חוב גלות‬ ‫אמר אחי ישראל וכתיב )עובדיה א‪ ,‬י( מחמס אחי‬
‫מצרי ‪ .‬ולא תתעב אדומי כי אחי הוא‪ ,‬היינו‬ ‫יעקב תכס בושה וכתיב )מלאכי א‪ ,‬ב( הלא אח עשו‬
‫מטע שנראה כאכזריות כמ"ש לעיל בפסוק מחמס‬ ‫ליעקב‪ ,‬אע"כ נהי אח במצות לא הוה לעני להחיותו‬
‫אחי יעקב ונקרא בני ישמעאל דודי כנ"ל הכל‬
‫מ"מ כיו שנולדו בני אב אחד הוי שפיר אחי ‪.‬‬
‫בטבע אנושי לא מ הדי ‪.‬‬
‫]‡‪[¯ÓÂÓÏ ‰ÂÁ‡ ˘È È‬‬
‫‪ ‰ÓÈ˙Â‬רבתי‪ ,‬אפי' לו יהיבנא דיש אחוה למומר‬
‫‪ ˙ÚÎÂ‬עיינתי וראיתי שאי ק' מהנ"ל‪ ,‬הנה מקרא‬
‫מ"מ בני עשיו המה מבנות נכריות ואפי'‬
‫ישראל הבא על הנכריות הולד כמותה וא השבטי‬ ‫מחמס אחי יעקב בוודאי לק"מ‪ ,‬דהת‬
‫נשאו כנעניות לחד מ"ד מ"מ גיירו ככל הנפש אשר‬ ‫לאו אדינא קאי ואיחוס שיהיה מיוחס לאח‪ ,‬אלא‬
‫עשו בחר ‪ ,‬אבל עשו לא גייר נשיו ואפי' לא המיר‬ ‫בטבע אנושי מיירי היות אחי בני אב וא אחד‬
‫היו בני גוי ומני לה עמנו אחוה‪ ,‬וע"כ א"א‬ ‫יכסהו בושה אי עמד מנגד ביו שבות זרי חילו‬
‫לפרש הפסוקי הנ"ל כי א כאשר פרשתי‪ .‬ואול‬ ‫של יעקב‪ ,‬והרי בני ישמעאל לית די ולית דיי‬
‫מה שצלע"ג בזה קרא דכתיב בפ' דברי )ב‪ ,‬ד( את‬ ‫שאי לה קורבה ע ישראל וכמו שנכתוב לקמ‬
‫עוברי בגבול אחיכ בני עשו היושבי בשעיר אל‬ ‫אי"ה‪ ,‬ואפ"ה אמרו חז"ל )איכ"ר ב‪ ,‬ד( והביאו‬
‫תתגרו ב הנה גופי' דקרא יש לפרש מעי הנ"ל‬ ‫רש"י פרשת וירא )כא‪ ,‬יז( בפסוק באשר הוא ש‬
‫שנחשוב אכזריות א נתגר ב מלחמה על מג כיו‬ ‫וז"ל‪ ,‬והיכ המית ישראל בצמא כשהגלו וכו'‬
‫שנאמר משא בערב וג וכו' היו ישראל אומרי‬
‫שקרובי לנו‪.‬‬ ‫לשבאי הוליכונו אצל בני דודינו ישמעאל וירחמו‬
‫עלינו שנאמר אורחת דודני אל תקרא דודני‬
‫‡·‪ Ï‬מה שצ"ע דברי רמב" ש וז"ל וטע אחיכ‬ ‫אלא דודי וכו' וע"ש‪ ,‬היעלה על לב שישמעאל‬

‫בני עשו כי יחוס ישראל מ אברה וכל זרעו‬
‫אחי כי כול ה נימולי וזה טע לא תתעב‬

‫‪ÁÙ ÔÓÈÒ‬‬

‫‡‪.„Ú 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰ÒÙ„ ÂÊ ‰·Â˘˙ .‬‬