Page 282 - 5

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק ב ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫¯‪Ó‬‬

‫אבל א"נ היו כא ב' כיתי עדי המכחישי אעפ"י‬ ‫אי ממש בעדות ‪ ,‬אבל זה ליתא‪ ,‬אעפ"י שהאמת כ‬
‫שמ הדי היה לומר אוקי תרי להדי תרי ואוקי אשה‬ ‫הוא שכל עדות הוא עפ"י מה שהחזיק האב את הב‬
‫בחזקת איסור‪ ,‬מ"מ הכא קיל‪ ,‬אדרבה אוקי גברא‬ ‫בחזקת י"ג שני ‪ ,‬מ"מ כיו שהחזיק כ שלא בשעת‬
‫אחזקת שהביא ב' שערות חזקה דרבא„‪ ,‬כיו שיש‬ ‫מעשה עדות יבמה והוחזק כ ‪ ,‬הרי הוא נאמ אפי'‬
‫עדי שעברו עליו יותר מי"ג שני זמ רב ועוד‬ ‫לסקול על ידו כאותה אשה שהיה מורכב בנה על‬
‫קולא אחרת כבר יצא הדבר בהיתר קוד ביאת עדות‬ ‫כתיפה בפ' עשרה יוחסי )פ‪ ,‬א( וכמ"ש הרמב"‬
‫השני ‪ ,‬וזהו סברת הר"י בר ברו כתובות כ"ו ע"ב‬ ‫גדולה מזה לעני עד אחד דעלמא מהימ בכה"ג‬
‫לעונשי עיי פי"ו סנהדרי הלכה ו'‪ ,‬אני אמרתי‬
‫)תוס' ד"ה אנ (‪.‬‬ ‫מאז·‪ ,‬שא לא נאמר כ ‪ ,‬לא תמצא אד לוקה‬
‫ומביא קרב על נדה‪ ,‬דמי יאמר שהיא נדה א לא‬
‫‡‪ Í‬כל זה היינו צריכי אי כת השני הי' מכחיש‬ ‫על דר רחוק שראינו אשה ערומה וד שותת ויורד‬
‫מאותו מקו ממש‪ ,‬שאז נאמר חזקה דמי יוצאי‬
‫הכת הראשו לומר היינו באותו מעמד שאת‬ ‫מ המקור בהרגשה שאז אפשר שילקה ויביא חטאת‬
‫אומרי שהיו בו שערות‪ ,‬אז היינו ש ולא היה בו‪,‬‬ ‫הבא עליה וזהו מציאות רחוק‪ ,‬וע"כ צ"ל כיו‬
‫אבל עכשיו שמעידי על זמ אחר א"כ הא קי"ל שני‬ ‫שהאשה החזיקה נדה והיתה נאמנית אז שהיא נדה‪,‬‬
‫כיתי עדי המכחישי דיינינ לעול כאינ מכחישי‬ ‫ואז לא הי' העדות לעני עונשי ‪ ,‬א"כ הבא עליה‬
‫ומתרצינ על צד הרחוק‪ ,‰‬וא"כ היו לנו לומר‬ ‫אח"כ חייב מ התורה‪ .‬וזה כדברי הרמב" הנ"ל‚‪,‬‬
‫שנשרו בי כ כדי לקיי דברי הראשוני מכ"ש‬ ‫באופ שעדות השני עפ"י אנשי ק"ק א"ש הוא‬
‫הכא שהדעת נות שהאב העביר במזיד להנאת‬
‫ממו או לנקו נק כמבואר‪ ,‬וראיה ברורה כי מי‬ ‫עדות גמור וכשר מה"ת‚*‪.‬‬
‫נת עיניו וידיו למשמש באותו מקו של בנו‬
‫ולהביאו שנית לב"ד אחר שכבר עבר זמ רב‬ ‫]¯‪[˙ÂÓ‚ ˙Â¯Ú˘ È·È‬‬
‫מהחליצה‪ ,‬וכי כ דרכ של אבות לעיי על דברי‬
‫כאלו‪ ,‬וא לש שמי עשה כזה הלא ביו החליצה‬ ‫‪ ‰ ‰Â‬לפ"ז אחר שמצא מעלתו ריבוי שערות שהיה‬
‫היה הוא ש היה לו לעמוד על גבי הבודקי ‪ ,‬ומה‬
‫דקמ דבא עכשיו בשעה שרצתה היבמה להנשא‬ ‫ראוי לכו ראש לעיקר וג גומות היו‪,‬‬
‫לאיש אחר אי זה כי א רוע לב‪ ,‬והתירו לתר‬ ‫מהראוי לחלו כמבואר בדברי מעלתו‪ ,‬וכל ספר של‬
‫העדי הראשוני הוא תירו מרווח ופשיטא לקיי‬ ‫צדיקי היו פתוחי לפניו כנראה מדבריו‪ ,‬אעפ"י‬
‫שלא היה בה ג אחד שהיה גדול כאצבע אמה‪,‬‬
‫עדות ‪.‬‬ ‫וג כי זה לא הוזכר בש"ס וראשוני בשו מקו‬

‫‪ ÈχÂ‬היה אפשר לומר כיו שמעלתו הזכיר ג‬ ‫ואי לפקפק על זה‪.‬‬

‫גומות בדבריו אעפ"י שלא הי' צרי לה‬ ‫‡‪ Í‬זה מה שמערער הרב המערער שהאב הביא‬
‫מ"מ כיו שהזכיר הו"ל כבא לידו בשטר וחזקה‪,Â‬‬
‫דכיו דחזקה מכח שטר אתי צרי לברר‪ ,‬וה"נ אפשר‬ ‫החלו לפניו ובדקו ולא מצא שו רוש‬
‫גבי גומות מכח שערות אתי והיכי דאפשר לברור‬ ‫שיער‪ ,‬הנה א היו כא ב' כיתי עדי המכחישי זה‬
‫עדיי יש לברורי דהו"ל כמו שלח ואחוי ל גבי בעל‬ ‫את זה )כי לע"ע לא נשמע ולא נתקבל שו עדות‬
‫כ"א דברי המערער יחידי ומעלתו גבה עדות שניה(‪,‬‬
‫מו בקידושי ס"ו ע"ב‪.‬‬

‫·‪¯Â˜Ó ‡È·‰ ˙Ó‡·˘ ÊË 'ÈÒ Ú"‰‡ ·"Á (‡ ÏÈÂÓ Ô‰Î‰ ˘"¯‚‰Ï) ‰ÓÏ˘ ÔÈ · ˙"¢· ÔÈÂÚÈ .‰Ú˜ 'ÈÒ „Ó˜ 'ÈÒ ‰Ú„ ‰¯ÂÈ ˜ÏÁ ÏÈÚÏ ‰‡¯ .‬‬

‫‪ËÒ˜ 'ÈÒ Ú"‰‡ ‡"¯‚‰ ¯Â‡· 'ÈÚ .‰ 'ÈÒ Ôȯ„‰ Ò 'ω „È˙Ú‰ ÔÁÏ˘‰ ÍÂ¯Ú 'ÈÚ .ÏÈÚÏ Â È·¯ ¯ÈÎʉ˘ ‡ ,Ù ÔÈ˘Â„˜· ‡È‚ÂÒ‰ Ì"·Ó¯Ï‬‬

‫‪.˙ÂÏ„‚ ÏÚ ˙Â„Ú ÔÈ ÚÏ ÂÊ ‡È‚ÂÒ ‡È·‰ ¯·Î˘ ‰"ϘÒ‬‬
‫‚‪.Ï" ‰ ‰Ú˜ 'ÈÒ· '¯Â .‡ÓÏ„ ‰"„ (· ,ÁÓ) ÂÏ‚ÈÙ˘ ÌÈ ‰Î„ ‡È‚ÂÒ· · ,„ ÔÈËÈ‚Ï 'ÈÁÎ Â È·¯ Î"Π.‬‬
‫‚*‪.Ì˘ È˙¯ډ· Î"˘Ó '¯Â .‰ÈÈÏÚ Ô ÈÎÓÒ ‡Ï ˙ÂÚË· È˘ ȇ ÈÏÈ‚¯ ÌÈ ˘ Ô·˘Á Ï·‡ :‰ÈÏ ˙ÈÏ ‰"„ÂÒ ‡ ,ËÓ ‰„ ‡"·Ëȯ‰ 'ÈÁÎ .‬‬
‫„‪ÔȘ„· ¯Ӈ ȯ‰˘ .Ê"˜Ò ˈ˜ 'ÈÒ Ê"˜Ò Ì˘ ‡"‚Ó 'ÈÚ ,Ô ·¯„ ÔÈ ÚÏ ˜¯ È ‰Ó ÂÊ ‰˜ÊÁ˘ ¯‡Â·Ó ‰ 'ÚÒ ‰ 'ÈÒ Á"‡ ‡"Ó¯ ˙‰‚‰·„ ·"ˆ .‬‬

‫‪'ÈÒ Á"‡ ˙"È·Â ˙"¢ 'ÈÚÂ] .‰Ê· ‰"‡˜Ó·Â .ÔÈ˘Â„˜‰ ÈÒÙ˙ ‡Ï ¯Á‡Ï ‰˘„˜˙ ¯ÓÂÏ ÌÈÏÈ˜Ó Ôȇ ‰˘‡ ˘„˜ ̇ ÔÈ˘Â¯‚Ï ÔÈ˘Â„˜Ï‬‬

‫‡ ˘‪.‡ 'ÈÒ ‡"Á „ÒÁ ˙¯Â˙ ˙"¢· ‰Î¯‡·Â Ê 'ÈÒ ˜"„‰Ó ‡"Ú¯ ˙"Â‬‬
‫‪.· 'ÈÚÒ Ï 'ÈÒ Ó"ÂÁ Ú"¢ ‰‡¯ .‰‬‬
‫‪.„ 'ÈÚÒ Ó˜ 'ÈÒ Ì˘ Ú"¢ ‰‡¯ .Â‬‬