Page 286 - 5

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק ב ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫¯‪„Ó‬‬

‫דעלמא אפשר שתשאר היא ביהדותא והוא בגיותו‬ ‫אדומי כי אחי הוא רק בני הפלגשי ישמעאל ומדי‬
‫או שסופו לשוב בתשובה‪ ,‬אבל הכא הרי א"א לשו‬ ‫ובני קטורה אינ באחוה מ הכתוב )בראשית כא‪ ,‬יב(‬
‫יהודי לישב באותה מדינה מפני סכנת מיתה‪ ,‬וג אי‬
‫שו תוחלת שישוב הוא לדור במקו ישראל שהרי‬ ‫כי ביצחק יקרא ל זרע עכ"ל‪.‬‬
‫זה עשרי שנה היה יכול לברוח ולא ברח‪ ,‬וג אי‬
‫שו יהודי אתו עמו להלהיב לבבו לשוב אל ה'‪ .‬א"כ‬ ‫‪ ‡ÏÂ‬זכיתי להבי מ"ש שה נימולי מי ה‬
‫בודאי כה"ג כיו שכבר היה מומר בשעת נישואי‬
‫מודה רש"י דלא טב לה למיתב ט דו ואדעתיה דהכי‬ ‫הנימולי א עשו בעצמו הלא ג ישמעאל‬
‫לא קידשה נפשה‪ .‬וא יסכימו עמי גדולי הדור‬ ‫ובני קטורה נימולו מילדי בית אברה ‪ ,‬ואי בני‬
‫דעתיה להתיר יע"ש‪ .‬והנה לא מצאתי שהסכימו עמו‬ ‫ישמעאל ובני קטורה הלא ג בני עשו אינ‬
‫נימולי ‪ ,‬ואי בחיובא קאמר בני עשו מצווי על‬
‫אפי' בנידו דיליה‪ ,‬מכ"ש בנידו שלפנינו‪.‬‬ ‫המילה משא"כ בני ישמעאל וקטורה זה תליא‬
‫בפלוגתא פרק ד' מיתות נ"ט ע"ב‪ .‬ג מ"ש דעשו‬
‫‡‪ Í‬א עד אחד מעיד לה שמת יבמה המומר‪ ,‬כתב‬ ‫הוה אח מזרעו ]של[ אברה ולא ישמעאל‪ ,‬תימה‬
‫הרי כתיב ביצחק ולא כל יצחק ועשו לא הוה זרע‬
‫ב"ש סי' קנ"ח )סק"ב( דמתירי מכח ספק‬ ‫אברה ‪ .‬אבל הנ"ל שהאחוה מזרע יצחק שעשו‬
‫ספיקא‪ ,‬והקשה מעלתו הא עד אחד בקטטה הוא‬ ‫נקרא זרע יצחק ולא זרע אברה וכמ"ש מג"א הל'‬
‫איבעיא דלא איפשטי )יבמות קטז‪ ,‬ב( ומומר אפשר‬ ‫ר"ה )סי' תקצ"א סק"ז(·‪ ,‬וג על אחוה דזרע יצחק‬
‫הוה בקטטה וכתב ב"ש סי' י"ז ס"ק קמ"א דע"א‬
‫במקו בעל מומר א נישאת לא תצא אבל לכתחלה‬ ‫קשה כהנ"ל הלא נשאו גויות‪.‬‬
‫לא תנשא ואי יצור הכא לס"ס‪ ,‬לא הבנתי קושיא‬
‫זו‪ ,‬עכ"פ הוה ס"ס ספק אי מסניא סניא ליב אפי'‬ ‫]‪[¯ÓÂÓ· 'ÂÎÂ ·˙ÈÓÏ ·Ë‬‬
‫אינו מומר ומכ"ש מומר ולא מהימ או לא סניא‬
‫אפי' למומר דלא הוי כקטטה‪ ,‬ואפילו ת"ל דסניא‬ ‫·‪ ‡‰‬סליקנא ליישב שיטת האומרי דמומר לאו אח‬
‫ליב ומכ"ש למומר‪ ,‬מ"מ דלמא אינו זוקק כלל‪.‬‬
‫הוא‪ ,‬אלא )הש"י( ]רש"י[ בתשובה‚ חולק‬
‫‪ „ÂÚÂ‬כבר כתבתי בחידושי‪ Â‬ש דהשלטי גבורי‬ ‫ואומר שפיר מיקרי ]אח[„ במצות דהרי א קידש‬
‫קידושיו קידושי וג כתב מרדכי דלמא הרהר‬
‫)יבמות ש ד מג‪ ,‬ב בדפי הרי" ( נמי לא קאמר‬ ‫תשובה בלבו‪ .‬והארכתי בזה ש בתשובה הנ"ל )לעיל‬
‫אלא במומר וג רוצה לעגנה זו היא דומה לאומרת‬ ‫סי' ע"ד(‪ .‬אלא בספר מחזור ויטרי והר"מ מר"ב‪‰‬‬
‫גרשתני‪ ,‬אבל בחדא מנייהו לא סגי‪ ,‬והסברתי ש‬ ‫כתבו די"ל א הי' מומר בשעת קידושי אדעתיה‬
‫מילתא בטעמא ושבזה מיושב מ"ש חלקת מחוקק‬ ‫דהכי לא קידשה נפשה ולא טב לה למיתב ט דו ע‬
‫סי' י"ז )ס"ק צד( דתשובת ר" )סי' ג( חולק‪ ,‬ולהנ"ל‬
‫ליתא דתשו' הר" מיירי במומר ואינו רוצה לעגנה‪,‬‬ ‫מומר אשר מאנסה לעבור על דת משה וישראל‪.‬‬
‫וא"כ דברי ב"ש נכוני דבע"א ביב מומר שריא‬
‫‪ Â˙ÏÚÓÂ‬כתב לי שבבאר היטב קט סי' קנ"ז )סק"ג(‬
‫מס"ס בלי פקפוק‪.‬‬
‫מייתי תשו' רד" )בית ט( דא המומר‬
‫]·‪[‡ ,„ˆ ˙ÂÓ·È ‡È‚ÂÒ‰ ¯Â‡È‬‬ ‫במדינה אחרת ג רש"י מודה דאדעתיה דהכי לא‬
‫קידשה נפשיה‪ .‬ועיינתי ברד" וראיתי כי ספר באר‬
‫‪ Â˙ÏÚÓÂ‬הראה מקו בנב"י תנינא )א"ה( סי' קמ"ו‬ ‫היטב קט נת מכשול גדול לפני המעייני ‪ ,‬הת‬
‫הוה עובדא במי שנישאית למי שאחיו היה במדינת‬
‫כתב לפקפק אע"א ביבמה בזה"ז דלא‬ ‫שמד בשעת גזירת שמד ר"ל‪ ,‬ונשאר ש והיה יכול‬
‫נהיגי ליב אלא לחלו אי כא חומר מזה ומזה‬ ‫לצאת ולבוא זה כבר עשרי שנה ואי נות דעתו‬
‫ובגפה באתה בגפה תצא‪ ,‬עיינתי בפני בזה הספר‬ ‫לחזור‪ ,‬ואי שו יהודי רשאי לבוא לאותה מדינה‬
‫ומצאתי שכתב שבילדותו אמר כ ונתלה בלשו‬ ‫ובכל גלילותיה אחת דתו להמית‪ .‬וכתב אפי' רש"י‬
‫מודה דהכא לא שיי טב למיתב ט דו‪ ,‬דבמומר‬

‫·‪.‰Ò˜ 'ÈÒ Á"‡ ˜ÏÁ·Â Ì˘ Ò"˙Á ÔÂÈÏ‚·  ȷ¯ Ì˘ ·˙΢ ‰Ó ÔÈÈÚ .‬‬

‫‚‪.ËÎ ÊÓ¯ ıÏÂÁ‰ ˜¯Ù ˙ÂÓ·È È΄¯Ó·Â ËÎ 'ÈÒ ÌÈ˘ ¯„ÒÏ ˙ÂÈ ÂÓÈÓ ˙·¢˙· ‡·Â‰ .‬‬

‫„‪.‡ ,„Ó Û„ „"Á ÌÈÈÁ Ô· ¯·Á È˘ÈÏ· Ô˜È˙ ÔΠ.Ï"ˆÎ„ ËÂ˘Ù .‬‬
‫‪.Ì˘ ˙ÂÈ ÂÓÈÓ '‚‰· ‡·Â‰  'ÈÒ ‚¯Â· ËÂ¯Ó Ó"¯‰Ó ˙·¢˙· .‰‬‬

‫‪.Ú 'ÈÒ ‡"Á· ÏÈÚÏ ‰‡¯ .Â‬‬