Page 281 - 5
P. 281

‫‪ Ì˙Á‬סימ פו ‪Ëϯ ¯ÙÂÒ‬‬

‫‪ ‰ ‰Â‬א יהיו היב ויבמה זקני מאד חדל להיות‬            ‫]·‪[‰ˆÈÏÁ ˙ˆӷ ¯‰Âʉ ȯ·„ ¯Â‡È‬‬

 ‫לה אורח כנשי באופ שלא תלד עוד וה‬                ‫‡‪ Ì Ó‬המעיי יראה שאי כא מחלוקת כלל‪ ,‬שג‬
‫רוצי ביבו היאמר הזוהר שכופי לחלו דוקא‬
‫הואיל ולא יהי' לו ולד הממלא מקו המת ולא‬         ‫הזוהר לא אמרו למצוה שאי החליצה‬
‫יתוק כ"א בחליצת מנעל היאומ שיאמר כ הזוהר‪,‬‬       ‫בתורה כי א כמצות עשה של גירושי שהרוצה‬
‫אע"כ שאי זה די אלא דרשה בעלמא וגמילות חסד‬       ‫לפטור אשתו ממנו ומגרשה מקיי מ"ע‪ ,‬לא שיהיה‬
‫ע המתי למי שירצה‪ ,‬וכבר באתה אשה לפני‬            ‫מצות עשה לגרש‪ ,‬ה"נ אינו אלא להתירה לעלמא„‪,‬‬
‫ושאלה כזה והשבתי לה שמ הדי אי לחייב אותה‬        ‫ומזה מיירי התורה‪ ,‬א הזוהר הת לא קאמר שיהיה‬
‫בעל כרחה‪ ,‬א הוא טובה לבעלה כמו הדלקת שמ‬         ‫מ"ע כי א שהוא סגולה לנשמת המת‪ ,‬ויהיה כעי‬
‫זית ויותר מזה א תרצה להטיב עמו תעשה‪ ,‬וכ‬         ‫גמילות חסד ע המתי ‪ ,‬והוא כעי אמירת קדיש‬
                                                ‫ואי לכו האשה אפי' לקבורתו‪ ,‬מכ"ש לגמול חסד‬
              ‫עשתה ושמעה לקולי‪.‬‬                  ‫הזה א הוא לה לטורח‪ ,‬או מפני הבושה או שו‬
                                                ‫טע ‪ ,‬ואי זה כמ"ע שבית די של מטה כופי עליה‪,‬‬
‫‪ ¯˙ÂÈÂ‬מזה אי אתי בזה בדבר שאי לו שרש בש"ס‬       ‫ואפי' צדקה ע החיי אפשר שאי כופי עליה מפני‬

‫ופוסקי ‪ ,‬הנסתרות לה' אלקינו הוא יהי' עמנו‬               ‫שמת שכרה בצדה‪ ,‬מכ"ש לחלו ‪.‬‬
          ‫ויעזרנו ע"ד כבוד שמו הגדול‪.‬‬
                                                ‫‪ ,„ÂÚÂ‬ממקומו הוא מוכרע שהזוהר כתב ש שאי‬
‫‪·"Ù .˙"˘„ "‡ „"Ή .Â˙¯Â˙Ï ¯ÓÏ ÌÂÏ˘ ‰Ê 'ȉÂ‬‬
                 ‫‪.˜"ÙÏ Ú"˜˙ Ô¢Á¯Ó Á"Î '‚ ÌÂÈ‬‬   ‫מנוח לנפש המת עד שתלד האשה מאחיו ב‬
                                                ‫הממלא מקומו של המת וא לא אז תקנתו בחליצת‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬                              ‫המנעל ובטשי' בארעא יע"ש בטעמיה עפ"י הסוד‪.‬‬

                       ‫‪ÂÙ ÔÓÈÒ‬‬
‫]‪[Ô˘ ̷ȉ ‰È‰˘ ÌȯگÚÓ Â‡· ‰ˆÈÏÁ‰ ¯Á‡Ï ıÏÁ˘ Ì·È‬‬

‫לכא תלמידי מו"ה אייזק במו"ה עוזר נ"י חתנו של‬    ‫˘‪·˘ÂÈ È" ¯È‡Ó ‰"ÓÎ ‡ÏÙÂÓ‰ ·¯‰ "ÈÏ ÌÂÏ‬‬
‫התו' כהר"ר ליב הנ"ל ולא יכולתי להשיב פניו עכ"פ‬                     ‫·˘·˙ ˙‪.‡˘È ‡˜ ˜"˜· È ÂÓÎÁ‬‬

                  ‫בקיצור נמר ‪.‬‬                  ‫‪ ·˙ÎÓ‬הנעי הגיעני יו א' דחול המועד ואז‬

          ‫]‪[˙ÂÏ„‚ È ˘ ÏÚ ˙„Ú‬‬                   ‫הגיעני ג מכתב מהרב המאה"ג דק"ק‬
                                                ‫רעכני אשר עוררני ג"כ לטובת מכ"ת נ"י‪ ,‬אבל לא‬
‫‪ „"Ú‬החליצה שנעשה לפניו וב"ד הצדק דווארדיי‬       ‫הי' צרי לכ כי ג מאז לקחה אזני שמ מנהו‪ ,‬כבר‬
                                                ‫הקדמתי לכתוב להקצי ה' ליב שארני נ"י וש יראה‬
‫ועתה מעוררי עליו שהיה היב קט ועדיי‬
‫לא הביא ב' שערות לפי דברי המעררי ‪ .‬ראשו‬                       ‫הרואה מה דעתי בזה‪.‬‬
‫תחלה נאמר מספר השני אשר )לא( ]לו[‡ יחקר‬
‫עפ"י הרבה מאנשי ק"ק א"ש‪ .‬לכאורה א נפסל‬          ‫‪ ‰ ‰Â‬בעו"ה מרוע וחולשת מזגי לע"ע‪ ,‬נגרשתי זה‬
‫עדות האב ובעי' דוקא שני עדי כשרי להעיד על‬
‫השני ‪ ,‬א"כ בעי' עדי היודעי וזוכרי יו לידתו‬      ‫לילות שתי מהסתפח מצל סוכה ד' ירפאני‬
‫ממש‪ ,‬כי אלו אנשי ק"ק א"ש המעידי עתה שהוא‬        ‫ויחזקני וגלל כ לא יכולתי לצאת בכותבת הגסה‬
‫כבר ב י"ג שני ‪ ,‬כול ע"פ האב המה מעידי וא"כ‬      ‫דמיתבא דעתי‪ ,‬ואעפ"י שהמועד לא מנעני מבוא‬
                                                ‫באור בדברי תורה ובשאלה שהשעה צריכה לכ ‪,‬‬
                                                ‫מ"מ חולשה מנעני בעו"ה‪ .‬והנה ביו אתמול בא‬

‫„‪È"¯‰ ˙"¢ 'ÈÚ .˙È·ÂÈÁ Ú"Ó ÏÚ ˜¯ ÔÈÙÂÎ Ôȇ˘ ,‰Ï ıÂÏÁÏ Ì·È‰ ÔÈÙÂÎ Ôȇ ‡ÓÏÚÏ ‡˘ ÈÏ ‰¯ÂÒ‡˘ ˙È Ï˘ ‡È‰ ‰˘‡‰„ ‡Îȉ Ó"Ù Â .‬‬

                                                                        ‫‪.È 'ÈÒ Ú"‰‡ ˜"È·Â Â ‡ 'ÈÒ ˆ"ÎÁ ,ÊȘ 'ÈÒ ˘‡‚ÈÓ‬‬
                                                    ‫‪ÂÙ ÔÓÈÒ‬‬

                                                                                 ‫‡‪.‚"È˜Ò ËÒ˜ 'ÈÒ Ú"‰‡ ˘"˙Ù È"ÙÚ .‬‬
   276   277   278   279   280   281   282   283   284   285   286