Page 276 - 5

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק ב ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫¯‪„Ï‬‬

‫תבעל לגוי פשיטא דאיתא כנ"ל וא"כ איני רואה שו‬ ‫אבל גוי הבא על ישראלית שלא ע"ד חתנות אינו‬
‫היתר‪.‬‬ ‫אלא גזירת ב"ד של ש יעי' בב"י י"ד סי' קנ"ז‬
‫הנ"ל‪ ,‬ודברי ש"ג במרדכי פ' החול סי' ל' אות קט‬
‫‪ ‡‰Â‬דאמרי' ס"פ הגוזל עצי )קי‪ ,‬ב( יבמה שנפלה‬ ‫א' צ"ע‪ ,Á‬וכבר תמה עליו בתה"ד סי' רכ"ג ע"ש‪.‬‬
‫וא"כ ה"נ תאכל הקל ושלא תנשא ח"ו לישראל‪,‬‬
‫לפני מוכה שחי אדעתא דהכא לא קדשה‬ ‫וחלילה איניני אומר שתבעל לגוי באמת‪ ,‬אבל עכ"פ‬
‫נפשה אי לאו דטב למיתב ט דו אפי' ע מוכה‬ ‫אסור לשו בר ישראל לעסוק בהצלת נפשה עד"ז‬
‫שחי ולא למיתב ארמלתא‪ ,‬אבל בלא"ה הוי אמרי'‬ ‫כיו שאפשר לה במאי דקיל מיניה‪ ,‬אבל חלילה‬
‫אדעתא דהכי לא קדשה נפשה היינו מ האירוסי‬
‫אבל לא מ הנישואי כמ"ש תוס' ש ‪ .‬ועי' תה"ד‬ ‫להורות היתר זה‪.‬‬
‫סס"י רכ"ג דבריו מגומגמי קצת וצריכי ביאור‬
‫בעני זה‪ Ë‬ועיי היטב ריש תשו' מעיל צדקה )סי'‬ ‫]˜‪[‰„ ‰ ȇ˘ ‰È ÙÏ ˙Ú„ ·Â¯È‬‬

‫א ד(‪.‬‬ ‫‪) ‰ ‰Â‬בר"פ( ]בסו פרק[ ב סורר ומורה )עה‪ ,‬א(‬

‫‪ ÔÈÈÚÂ‬שיטה מקובצת בב"ק ש הסביר הרא"ש דברי‬ ‫]מעשה[ באחד שהעלה לבו טינא וכו' ואמרו‬
‫ימות ואל יספר עמה אחורי גדר ומסיקי' דבפנויה‬
‫תוס' באופ אחר דמ הנישואי לא שמע‬ ‫היה מעשה ומשו גדר שלא )תהיה( ]יהיו[ בנות‬
‫הבעל לתנאה לשוי' לבעילתו בעילת זנות‪ ,‬והוא‬ ‫ישראל פרוצות ע"ש וכ פסק רמב" פ"ה מיסודי‬
‫נוטה לדברי תוס' כתובות )מ"ד( ]מ"ז[ ע"ב ד"ה‬ ‫תורה הל' ט'‪ ,‬ומייתי לי' ב"י בי"ד סי' קנ"ז ע"ש‪.‬‬
‫שלא כתב לה וכו' ע"ש‪ .‬מ"מ בי למר ובי למר אחר‬ ‫והת פנויה טהורה מנדתה ואי בסיפור ההוא עמה‬
‫הנישואי אי ממש בסברא זו אפי' היו מאמיני לה‬ ‫שו נדנוד ערוה רק קירוב דעת אל פנויה ואתי לידי‬
‫בסכנת נפשה‪ ,‬מכ"ש שכבר כתבתי שאי לאד‬ ‫לא יהי' קדש ולא תהי' קדשה ולא תחלל בת‬
‫להזנותה‪ ,‬ומ"מ אמרו ימות זכאי ואל יפרצו בפולמוס‬
‫להאמי לה להכניס עצמו באיסור דאורייתא‪.‬‬ ‫של הפקירא‪ ,‬ומכ"ש הכא שכל בעילה הוא באיסור‬
‫לא תהי' אשת המת החוצה‪ ,‬וא אי קדושי תופסי‬
‫‪ Î"Ú‬לא אקוה שיהי' ח"ו שו הרהור וערעור‬ ‫ה"ל לאו דקדש וקדשה‪ ,‬וכמ"ש רמב" בנימוקי‬
‫תורה )דברי כג‪ ,‬יח( דלהכי תרג אונקלוס לא תנסב‬
‫ולמיעבד טצדקי ולעבור בפרהסי' על דברי‬ ‫לעבד משו כיו דאי קידושי תופסי ממילא הוה‬
‫תורה ח"ו ובטוחי אנחנו בהי"ת כי שומר מצוה לא‬ ‫כל הבעילות בעילת קדש וקדשה וה"ה הכא וא‬
‫ידע דבר רע ולא יאונה לה כל או ע"י שמירת מצות‬
‫ה' ותורתו‪ .‬אור ימי ושנות חיי יוסיפו לכל‬

‫השומעי ועושי ‪.‬‬

‫‪ÌÁ Ó „"Î '„ ÌÂÈ ·"Ù .˙"˘„ "‡ ‰Î¯·· ÌÂ˙Á‡Â‬‬
‫˙˜ˆ"„ ‪.˜"ÙÏ‬‬

‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫‪‚Ù ÔÓÈÒ‬‬
‫]‪[Ô‰ÎÏ ‰ˆÂÏÁ‬‬

‫הדבקי איכא למיחש לסכנה כי אהבת נפש אהובי‬ ‫˘‪‚ÏÙÂÓ‰ ÒÁÂÈÓ‰ ‚"‰‡Ó‰ È„È„ÈÏ Ë"ΠÌÂÏ‬‬
‫זל"ז‪ ,‬וג כתב פר"מ נ"י שמענה בפי האב הנגיד נ"י‬ ‫‪.ÔÚÈ· ·¯ È" Ï"‚Ò ¯ÊÚχ 'Ó ˙"˘˜Î‬‬
‫שכמדומה שהבת היא אילונית ונפשו יפה בשאלתו‬
‫א יש שו תרופה להתיר שישא הכה את חלוצה‬ ‫‪.È" „È‚ ‰ „Â·Î È ÙÓ ·È˘‰Ï È˙ʯ„Ê Â È ÚÈ‚‰ Â˙¯˜È‬‬

‫משודכת שלו‪.‬‬ ‫‪ Ô„È‬בתו החלוצה שנשתדכת ע כה אחד בלא‬

‫ידיע' ועתה נודע הדבר וא יתפורר בי‬

‫‪‰ÏÚ· ‰„ ÌÂ˘Ó ÂÓÈȘ ‰Â¯Ú ̘ӷ„ ‰ˆÈÏÁ 'ÈÙ‡ ÈÚ· ȇ ‡Â‰ ‰ÓÈ˙„ ¯ÓÂÓ È ÙÏ ‰ÏÙ Ï ‰Ó‚„ ˜"¯ÂÙ˘ ‚Ú¯Ó Ì‰¯·‡ È·¯ Ì˘· Ì˘ ‡·ÂÓ .Á‬‬

‫‪ÁÎÂÓ ÔÈ„‰ ̈ÚÏ ,‡Â‰ χ¯˘È ¯ÈӉ ‡ËÁ˘ È"ÙÚ‡„ ¯Ó‡ ÌÚËÓ ‡Â‰ Ì˘ „"‰˙‰ Âȯ·„ ‰Á„˘ ‰Ó .‰· ÔÈÚ‚ÂÙ Ìȇ ˜ ȯΠÏ‬‬

‫‪.¯Â·ÚÈ Ï‡Â ‚¯‰È ˙ÂϘ·˘ ‰Ï˜ ‰ÂˆÓ ÏÚ 'ÈÙ‡ ‰Ê ÔÙ‡·˘ ,ȉ ‡ÈÒ‰¯Ù·„ ÌÂ˘Ó ˜¯ ‰ÓˆÚ ¯ÂÒÓÏ ‰Ï ‰È‰Â ˘Â¯Â˘Á‡Ï ‰ÏÚ· ˘ ¯˙Ò‡Ó‬‬
‫‪.‚Ù 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ‰‡¯Â · ,„Ú Ôȯ„‰ Ò „"·‡¯‰Ï "Ì˘ ·Â˙Î" 'Ò·Â ‡ ,‰Î ÌÈÁÒÙ ‡"·ËÈ¯Ï ÒÁÂÈÓ 'ÈÚ .Ì˘ Ô"·Ó¯ '¯Â‬‬
‫‪.„Ú 'ÈÒ ÏÈÚÏ ÔÈÈÚ .Ë‬‬