Page 275 - 5

‫‪ Ì˙Á‬סימ פב ‪‚ϯ ¯ÙÂÒ‬‬

‫]‪[¯‚Ï Ì·È ˙¯Ó¢ Ï˘ "˜Ù‬‬ ‫ונעשה נס שלא הפילה אשה מריח וכו'‪ ,‬והיינו דתנ‬
‫לא הפילה אשה ולא תנ לא הפילה עוברה‪ ,‬אע"כ‬
‫‪ Ìȯ·„‰Â‬ק"ו‪ ,‬השתא יהכ"פ דאיסור כרת וחמיר‬ ‫מיירי בסת אשה שלא הוכר עוברה ודפח"ח„‪ .‬וע"כ‬
‫מיירי בלא נשתנה פניה דאלו בנשתנו פניה אפי'‬
‫לאינשי טפי מלאו‪ ,‬ועוד יהכ"פ עצמו‬ ‫לכל אד נותני ‪ ,‬וע"כ בלא נשתנו פניה דלעוברה‬
‫חמירא לאינשי טפי משבת דסקילה כמ"ש תוס'‬ ‫בעלמא דכרסה מעיד עליה על חולי שלה נותני ‪,‬‬
‫חולי ק"א ע"ב ד"ה הזיד וכו'‪ ,‬אפ"ה אינו נאמ‬ ‫אבל אד בעלמא אעפ"י שמרגיש כאב כמו אשה‬
‫להאכילו‪ ,‬מכ"ש יבמה לשוק שאינו אלא איסור לאו‬ ‫זו שלא הוכר עוברה ומ"מ כואב לה עד שמפלת‬
‫דקיל בעיני אינשי‪ ,‬כמ"ש הראשוני דמה"ט אינה‬ ‫ומסתכנת‪ ,‬מ"מ אי לית לה עפ"י עצמה‪ ,‬אעפ"י‬
‫נאמנת לומר מת יבמי להתירה לשוק‪ ,‬יעוי' ש"ע‬ ‫שלכאורה נ"ל שהאד עצמו היודע מרת נפשו יכול‬
‫אה"ע רס"י קנ"ח וב"ש ש ‪ ,‬ועוד הת באכילת‬ ‫לקח לעצמו א יוכל בי ביהכ"פ בי באיסור‬
‫יהכ"פ וחילול שבת אי נפשו של אד מחמדתו כל‬ ‫דאורייתא וקדשי כי דרכיה דרכי נוע ‪ ,‬מ"מ אנו‬
‫כ כפולמוס של זנות דודאי איכא למיחשדה‬ ‫אי מאכילי אותו ביו הכפורי ואי אנו מניחי'‬
‫בשיקרא אי לית בה סימני חולי השיי לאותו עני ‪,‬‬ ‫אותו ליטול מהקדשי עפ"י דבריו שאי להאמי לו‬
‫ועוד ק"ו הת ביהכ"פ אפי' לעצמו אי מאכילי‬ ‫דכולי עלמא בחזקת בריאי קיימא עיי קדושי‬
‫עפ"י עצמו‪ ,‬ואי יערב איש אחר לגשת לבעול‬
‫איסור יבמה לשוק עפ"י דברי עצמה שהיא מוחזקת‬ ‫ע"ט ע"ב וק"ל‪.‬‬
‫באיסור‪ ,‬ואפי' עד אחד בעלמא אינו נאמ היכי‬
‫דאתחזק איסורא‪ ,‬כ"ש בע"ד עצמו הנוגע בדבר‬ ‫] ‡‪[ÌÂ˜Ó Â˙‡· ÈÏ ˘È ‰ÎÓ ¯ÓÂÏ ‰˘‡ ˙ Ó‬‬
‫שלא יאומ להתיר לאחרי מה שהוא בחזקת‬
‫‪ ‰ ‰Â‬במס' נדה פרק תינוקת )סו‪ ,‬א( איתא נאמנת‬
‫איסור‪.‬‬
‫אשה לומר מכה יש לי באותו מקו שממנו‬
‫]‡‪[ÈÂ‚Ï ˙ÏÚ· · ‰· ÔÈÚ‚ÂÙ Ìȇ ˜ È‬‬ ‫ד שותת ויורד‪ ,‬הרי דנאמנת‪ ,‬י"ל הת מיירי שיש‬
‫שינוי לפנינו שרואית ד מחמת תשמיש או שלא‬
‫‪ ,„ÂÚÂ‬הלא הבועל עובר על כל בעילה ובעילה ועל‬ ‫בשעה שראוי לראות ואינו יכולה לטהר עצמה‪ ,‬מה‬
‫שאי דר בכל הנשי ואי ל היכר חולי יותר מזה‪,‬‬
‫כל כח וכח ולא הותר רק להציל נפש‪ ,‬וא"כ‬ ‫וע"כ נאמנת לומר מכה יש לה באותו מקו ‪ ,‬ואפ"ה‬
‫מי ישער איזה בעילה היא להצלת נפשה וא די לה‬ ‫בשעת וסתה אי תולי במכה לשיטת תוס' )נדה טז‪,‬‬
‫פע אחת בחדש והוא בא עליה פעמיי שניה‬ ‫א ד"ה ומר( ורוב פוסקי ‪ ,‰‬ולרשב"א‪ Â‬דתולי במכה‬
‫עוברי על לאו דאורייתא‪ ,‬וא אולי תתרפא ותפסוק‬ ‫אפי' בשעת וסתה תולי הד במכה מ"מ היינו כנ"ל‬
‫חולי שלה מי יכפנו לגרשה אז והוא עמה כל ימי'‬ ‫שרואה ד שלא בעונתה המורה על חולי ושינוי‪,‬‬
‫באיסור‪ ,‬ואי נמי היה כא חולי ברור של סכנת‬ ‫אבל אשה בריאה שאי לה שו שינוי בזמ ולא‬
‫נפשות ורפואה בדוקה ג"כ ע"י בעילה‪ ,‬מ"מ הא‬ ‫במראה ד ואינה רואית ד אלא בשעת וסתה‪,‬‬
‫קיי"ל בחולי המסוכ מאכילי אותו הקל קל תחלה‬ ‫התאומ לומר מכה יש לי‪ ,‬ולרשב"א כל שיש לה‬
‫כמבואר פ' יהכ"פ )פג‪ ,‬א( ועי' מג"א סי' תרי"ח‬ ‫מכה תולי אפי' בשעת וסתה‪ ,‬היעלה על הדעת‬
‫)סקט"ו(‪ ,‬וא"כ למה יבעלנה ישראל דאית בי' כל‬ ‫שאשה נאמנת לומר כל דמיה מחמת מכה ישתקע‬
‫הנ"ל‪ ,‬הלא תשתדל לה בריצוי כס גוי שלא ע"ד‬ ‫הדבר ולא יאמר‪ .‬ונהי מהת אי ראיה לדיד דהכא‬
‫חתנות לבעול לפרקי לכשתסתכ שאינו אלא גזירת‬ ‫פקוח נפש שאני‪ ,‬מ"מ אי ראיה בהיפו ממה שאשה‬
‫ב"ד של ש ‪ ,‬דוקא ישראל הבא על הגויה קנאי‬ ‫נאמנת לומר מכה יש לה‪ ,‬ודי ראיה ממעוברת‬
‫פוגעי בו ואי לא קנאי פגעו בו הוא ביכרת ה'‬ ‫שהריחה וכו' ואד דעלמא בעי שישתנה פניו‪ ,‬ש"מ‬
‫לאיש אשר יעשינו‪ ,‬ומשו"ה הוא ביהרג ואל יעבור‪,Ê‬‬
‫אפי' לעני פ"נ לא מהימ להאכילו ביהכ"פ‪.‬‬

‫„‪.˘"Ú ‰Ê ı¯È˙  ȷ¯ ÒÏȘ Á˘ 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˜ÏÁ· ÏÈÚÏ Ì‚ .‬‬
‫‪.Ì˘ ‰‡·Â‰ ‡Ï ‰Ê ÔÈ Ú· 'ÒÂ˙ ˙Ú„Â ,˜"ÓÒ ‚"ÓÒ ‰Ó¯˙‰ ¯ÙÒ Ì˘· Ê"Ù˜ 'ÈÒ È"· ‰‡¯ .‰‬‬

‫‪.(Ì˘ È"·· ‡·Â‰) „ ¯Ú˘ Ê ˙È· ͯ‡‰ ˙È·‰ ˙¯Â˙ .Â‬‬
‫‪'ÈÚ .‡Ú Ȉ· ‡Ï Ï·‡ ,· Ìȇ ˜„ ‡ÈÒ‰¯Ù· ÍÈÈ˘ ‰Ê Ï΄ ÔÂ„Ï ˘È ͇ ,ÂÏ 'ÓÚ Ì„‡‰ ˙¯Â˙·Â · ,„Ú Ôȯ„‰ Ò '‰ ˙ÂÓÁÏÓ· Ô"·Ó¯‰ Î"Î .Ê‬‬

‫‪.·"È˜Ò Ê ˜ 'ÈÒ „"¯ÂÈ Í"˘Â · 'ÚÒ ÊË 'ÈÒ Ú"‰‡ ‡"Ó¯ ,Ì˘ ‰ ÂÈ Â È·¯ Ì˘ Ôȯ„‰ Ò È"˜ÂÓ‬‬