Page 279 - 5
P. 279
Ì˙Áסימ פד Êϯ ¯ÙÂÒ
אולי עד אז יגיע הזמ לטובה וישפו ה' רוחו על דאמר ה' בעילות בעלתי עיי פ' כל כתבי )קיח ,ב(.
כל בשר ויתכונו לש שמי כמו בדורות הקדמוני , הנה בכל זאת א כבר נפלה היבמה לפני' והוא נשבע
ונמצא יהי' הוא אסור בכבלי שבועה ,זה המתנה לחלו אי זה נשבע לבטל המצוה שנאמר מושבע
עמ"ש בתורה שכ' ב"ש בש הגאוני בעלי ועומד מהר סיני לייב כי לא נשבע ע"ז בהר סיני כי
התשובה ,ויעיי בפני בתשו' הרא"ש כלל י"א )סי' רחמנא תלה בדידיה ומכ"ש שאפשר שידע בנפשו
ו( מיירי להדיא ביב שנשבע אחר מיתת אחיו ,ואז שא"א לו לכוו לשמה ואפי' להרי" ‡ והרמב" )הל'
הברירה בידו וברר לו לחלו ונשבע על זה יפה כתב יבו פ"א ה"ב( דלעול יבו שלא לשמה קוד
לחליצה ,מ"מ אינו אלא למצוה מ המובחר ולא
הרא"ש בדידיה תלה רחמנא·. כמושבע מהר סיני .וגדולה מזה כתבו תוס' פ"ג
דשבועות )כב ,ב( דחצי שיעור האסור מ התורה לא
‰ ‰Âבתשו' מהר"י ביר"ב )סי' יב( והובא ג"כ מיקרי כמושבע ועומד .והנה ודאי מצוה מ המובחר
שלא לאכול חצי שיעור איסור שהרי אסור מ
במביט ח"ב סס"י ד' הי' מעשה שנשבע התורה ,ומ"מ לא מקרי מושבע ועומד ושבועה חלה
קוד הנישואי ,וש כתב טע אחר דלא מקרי עליו ,מכ"ש הכא ,אע"ג שאי הדמיו עולה יפה הת
נשבע לבטל מצוה ,משו דלא אתי עשה דיבו ודחי נשבע לקיי המצוה היינו שלא לאכול חצי שיעור,
לאו דלא תשא ,משו דאפשר בחליצה ,וכתב שכ"כ מ"מ הדבר מוב שהדי אמת ודברי רא"ש נכוני .
נמי בתשו' רשב"א ולא ידעתי לאיזה תשובה נתכוו
כי חפשתי ולא מצאתי‚ .ודבריו מאוד תמוהי כי א ] ˘·[ÂÈÁ‡ È‡Â˘ ̄˜ ÌÂ·È ˙ÂˆÓ ÏË·Ï Ú
נניח למוחלט דקוד נישואי הוה נשבע לבטל מצוה
ולא חלה השבועה כלל מה צור לדחות ל"ת וצרי ‡ Íכל זה אחר שכבר מת אחיו והיבמה נופלת לפניו
אני לעשות לי רב בדבר זה. ואז הברירה נית בידו ויכול לברור לעצמו מה
שירצה ואי בעי לחלו מי ימחה בידו ע"כ שבועתו
‰ ‰Âנ"ל א נשבע לחלו לה ולא כתב בשטר חלה ,משא"כ קוד מעשה כגו בשעת נישואי אחיו,
שמצות עשה דאורייתא שתהיה הבחירה חפשית
בחנ ,א"כ ה"ל נשבע או מתנה עמ"ש ביו מועד ,והוא נשבע לאסור עצמו מבלי ליב ,
בתורה א היה בשעת נישואי כנהוג דמשמע לחלו ומי יודע אולי ביו הנועד יהיה חפ ביבו ,ואפי'
ולא לייב נגד התורה .ומ"מ כתב בזה בתשו' מהר"א בזמנינו שמרחיקי היבו ,בכל אופ מ"מ מי יודע
ששו דלא טוב עשה בעמיו שהטעה את האשה
ועפ"י סמיכות דבריו נישאית לבעל הזה ,ויש
להרחיק אותו ולדבר עמו דברי קשי ,אבל אי
עליו מחמת השבועה שו כפיה„.
„Ù ÔÓÈÒ
‡."È˙ȯÁ‡ ‡˙·È˙Ó" Ì˘· ‡ ,„Ò ˙·Â˙Π· ,ËÏ ˙ÂÓ·È .
·˙"¢· :Ï"Ê ·˙Î Ò"˙Á‰ Ô¯ÓÏ Ï·Âȉ ¯ÙÒ· Ìȯ˘ÈÓ ··Â„ ÏÚ·Ï ˙‰‚‰·Â .È"˜Ò ‰Ò˜ 'ÈÒ Ú"‰‡ ˘"˙Ù· ‡·ÂÓ ٠È"ÒÂÒ ÏÈÚÏ Â È·¯ Î"Π.
̄˜ Î"‡˘Ó ‰¯Â˙· ·Â˙΢ ‰Ó ÏÚ ‰ ˙ÓΠȉ ‡ÏÂ È ‰Ó ÂÈ ÙÏ ‰ÏÙ ˘ ȯÁ‡ ıÂÏÁÏ Ú·˘ ̇„ ˜ÏÁÓ „"Ù 'ÈÒ ·"Á Ú"‰‡ Ò"˙Á
ÈÓ ÏÎÏ ·Â˙ÈÏ '˙È˘¯‰ ‰¯Â˙‰„ ‰¯Â˙· ·Â˙΢ ‰Ó ÏÚ ‰ ˙ÓΠȉ "‡ ·˙΢ ıÂÁ ‰"„ „"Ϙ Û„ ÔÈÏÂÁ 'ÒÂ˙Ó ˜"ڈ .˘"Ú 'ÈÁ‡ ˙˙ÈÓ
˘‰ˆÈÏÁ· ¯˘Ù‡ ‡‰ ¯ÈÚ‰ ˙ÂÓ·È ˘È¯ ‡"·˘¯·Â ‰¯Â˙· ˘"Ó ÏÚ ‰ ˙Ó„ ‡ˆÓ ‡Ï Ë"¯ ‰˘˜Ó„ „"Ù Û„ ÔÈËÈ‚ Ò"˘Ó Ï"ڈ .˘"Ú ‰ˆ¯È
·Â˘Á Ì·ȷ ¯ÂÁ·Ï ‡"‡ ȇ ˙‰ È"Ú„ ÌÂ˘Ó ı¯È˙ „ÂÚ ,‰¯Â˙· ˘"Ó ÏÚ ‰ ˙Ó ·Â˘Á Î"Ú ‡Â‰ ‰ÂˆÓ Â‡Ï ÌÂ·È Ì˜ӷ ‰ˆÈÏÁ„ ÌÂ˘Ó ı¯È˙Â
Û„ ÔÈ˘Â„È˜ Ò"˘Ó Ê"„ · ¯ÈÚ‰˘ ÔÈÓÈ · '¯ ˙ ˘Ó ¯ÙÒÏ Ô¯Á‡ '˜· È˙ȇ¯Â .Âχ ‡"·˘¯ ȯ·„‰ ¯ÈÚ‰ ‡Ï˘ Ú"ˆÂ ,‰¯Â˙· ˘"Ó ÏÚ ‰ ˙ÓÎ
:ÛÒÂ Ì˘ ‰¯Ú‰·Â .‰„ى ‰„ÚÈ ‡Ï ̇ ˙"„ ‰¯Â˙· ·Â˙΢ ‰Ó ÏÚ ‰ ˙Ó ÌÂ˘Ó ÌÂÏΠ ȇ˘ ‰È¯·Ú‰ ‰Ó‡ „ÚÈÈÏ ‡Ï˘ ‰ ˙Ó· ·"Ú Ë"È
‰Ê ‰ÓÏ ‰È„ÙÏ „ÂÚÈ ÔÈ· ¯ÂÁ·Ï ˙¢¯ ÂÏ ‰ ˙ ‰¯Â˙‰ ȯ‰„ Ìȯȷ‡ ÌÁÏ ¯ÙÒ Ì˘· ÂÊ ‡È˘Â˜ ‡È·‰˘ Ì˘ ÔÈ˘Â„È˜· ‰ ÂÈ„ ÔÂȘ˜ 'Ò· 'ÈÚÂ
Ï·‡ ¯ÂÁ·Ï ‰Ó· ‰¯È¯·‰ ÂÏ ‰ ˙ ‰¯Â˙‰ ‰ÂˆÓ‰ ÌÈÈ˜Ï ÔÓʉ ‡·˘Î ˜¯„ Ò"˙Á‰ Î"˘ÓÏ Ìχ .˘"Ú ‰¯Â˙· ·Â˙΢ Ó"Ú ‰ ˙ÓÏ ·˘ÁÈÈ
.˘"‡ Î"‡ ‰¯Â˙· ·Â˙΢ Ó"Ú ‰ ˙ÓÎ ‰Ê ȉ ¯Á‡ ÔÙ‡ ÏÚ ÍÎ ‰ ˙Ó Ì‡ ̄˜Ó
‚‡È·‰˘ ÈÓÏ˘Â¯È ‡Â‰‰Ï ‰Ï ÈÓ„Ó ÈÓ ÚÂ„È ÔÓÊ „Ú ‰˘‡ ‡˘È ‡Ï˘ Ú·˘ ˘ ÈÓ ˙χ˘ :Ï"Ê ‡ˆ 'ÈÒ ‚"Á ‡"·˘¯‰ ˙"¢· Ê"ÈÚÎ Â ÈˆÓ .
Ú·˘ ‰Ê Ôȇ ÚÂ„È ÔÓÊ „Ú ‡Ï‡ ÌÏÂÚÏ ‡˘È ‡Ï˘ Ú·˘ ‡Ï˘ ÔÂÈÎ ÈÓ ‡Î‰„ 'ÂÎ ‡ˆÓ Ï· ‡Ï˘ ‰Ú·˘ ÌÈÁÒÙ· ˙ÂÎω· Ï"Ê ·¯‰
.‰ÂˆÓ‰ ˙‡ ÏË·Ï
˙˘‰ ÓÊ˘ ‰ÂˆÓ· ÂÏÈÙ‡ ‡Ï‡ ω· ‰ ÓÊ Ôȇ˘ „·Ï· ÂÊ ‡Ï ‰Ê ‰Ê ÌÈÈ˜Ï ¯˘Ù‡„ ‰ÂˆÓ‰ ˙‡ ÏË·Ï Ú·˘ ‰Ê Ôȇ˘ ‰ÏÁ ‡È‰ 'Ú·˘ ‰·Â
·ÌÈÈ˜Ó ‰ÏÈÏ Ï˘ ' ¢‡¯ ‰Ú˘ ‰ˆÓ ÏÎ‡È ‡Ï˘ Ú·˘ ˘ ‡ ˙ÂÚ˘ ˘ÓÁ ڷ¯‡ „Ú ¯˜·· ÏÂÓÈ ‡Ï˘ Ú·˘ ̇ 'Á‰ ÌÂÈ· ‰ÏÈÓΠω
˘·.ϯ 'ÈÒ „"Á ‡"·˘¯‰ ˙·Â˘˙· ‰"΢ [*„ 'Ú‰ ‡¯ 'ÈÒ Ó"ÂÁ· Ï" ‰] È"Áη ¯"¢ .ω·  ÓÊ Ôȇ˘ ‰Ê ˘"Πڷ˘ ˘ ÔÓÊ „Ú ‡‰˙˘Ó Â˙ÚÂ
„.ÁÎ 'ÈÒ Ô¢˘ ‡"¯‰Ó ˙"¢· ‡·ÂÓ ‰Ê· Íȯ‡‰˘ ‡Ú 'ÈÒ Ú"‰‡ Ì"„˘¯‰Ó ˙"¢· ·Ëȉ ÔÈÈÚ .