Page 277 - 5
P. 277
Ì˙Áסימ פג ‰Ï¯ ¯ÙÂÒ
כדמוכח מס"פ ב סורר ומורה דקאמר בשלמא למ"ד ][Ô ·¯„ ‰Â¯Ú· ¯Â·ÚÈ Ï‡Â ‚¯‰È
א"א וכו' אע"ג דסיפור באחורי גדר ליכא אלא איסור
דרבנ ,לרמב" )לאוי שנג( אפי' קרבות ממש ליכא ‡˘ ·Èראשו ראשו בע"ה ,על חשש סכנת נפשות
אלא דרבנ ,מ"מ ניחא להש"ס דימות ואל יספר,
אבל גזרת ש אפי' לאו דחתנות מוכח מדפרי אלא גרסי' בפ' ב סורר ומורה )עה ,א( אחד נת
עיניו באשה אחת וכו' וש"מ מהאי עובדא תלתא,
למ"ד פנויה מ"ט מוכח דיעבור ואל יהרוג. ש"מ דבערוה דאורייתא יהרג ואל יעבור ,אבל
אביזרייהו אפי' איסור דרבנ דמסתעי מיניה וש"מ
˘ ,˙È˘ÈÏלמסקנת ש"ס משו שלא יהיו בנות בערוה דרבנ יעבור ואל יהרוג ,וש"מ כשהסכנה
מסתע ממנו וממנה לרוע מזג ורב טובת העמידו
ישראל פרוצות ,מוכח היכא דבשאט חז"ל דבריה אפי' אביזריי' דערוה דרבנ ימות ואל
נפש ובתעבת לב הרע הביאו עצמ לידי סכנה כדי
למלאות תאות ,העמידו חכמי דבריה שלא יעבור.
להפקיר בנות ישראל ולא הנחת בת לאברה אבינו
עליו השלו ,א"כ ימות זכאי ואל יספר עמה אחורי ‡' מדאמרינ )ש ( בשלמא למ"ד אאשת איש ניחא,
הגדר ,אעפ"י שסיפור ע הפנויה אחורי הגדר הוא
ש"מ דאי הוי אשת איש אע"ג דלא אסיק
איסור קל מאוד העמידו דבריה . אדעתיה ה בפג משפחה ]או[ שלא יהיו בנות
ישראל פרוצות ,אפ"ה ניחא ליה שלא לספר אחורי
‡"¯‰Âמזרחי בתשובה ]ח"א[ סי' נ"ט הביאו גדר בא"א ,אע"ג דהאי ג לרמב" )רפכ"א מהל'
אסו"ב( לאו דאורייתא הוא כי א קרבת בשר חיבוק
בקיצור במ"ל פ"ה מיסודי התורה )ה"ב( על ונישוק וכדומה ,אבל להרבות שיחה דרבנ ,ומ"מ
כה שנשא חלוצה וכשרצה לגרש גיזמוהו קרובי הוי ניחא ליה ,ש"מ כי אביזריי' דערוה דאורייתא
האשה למסרו בידי גוי להפסיד ממונו ,ופסק אפי' אפי' דרבנ דידהו יהרג ולא יעבור ,ולזה נתכוו
גופו מחויב למסור אפי' משו חלוצה דרבנ נמק"י )ש יז ,ב בדפי הרי" ( שהוכיח מקו' הש"ס הלז
כדמוכח ס"פ בסו"מ ,ולכאורה אי ראיה מש ·. ולא מגופיה דעובדא אלא כהנ"ל.
„" ÚÙÏÂדינו אמת ק"ו השתא ומה הת ליכא שו ˘ ,˙Èמדפרי בפשיטות אלא למ"ד פנויה מ"ט,
ביאת איסור אלא לספר אחורי הגדר והוא ש"מ פשיטא לי' דאפי' נימא ביאת פנויה
אז באונס סכנת מיתה ,מ"מ שלא יפרצו במקו אחר טהורה בנידתה לאו אית בי' ונימא נמי באי' לאו נמי
ויבואו לידי פריצות וביאת איסור ברצו העמידו יהרג ואל יעבור בג' עבירות כדמשמע בירושלמי
דבריה ,הכא אי נתיר לו לקיי החלוצה תחילתו הביאו ]ה[מגיה במ"ל פי"ז מאיסורי ביאה ה"ז ,מ"מ
באונס שלא ימסרוהו בידי גוי ,אח"כ בועל כמה לספר עמו באחורי הגדר לא חמור כולי האי ,וה"ה
בעילות בלי שו אונס ,נהי דאנוס שלא לגרשה מ"מ כל איסור ערוה דרבנ דאי לה שורש דאורייתא
)יאנסנה( ]אינו נאנס[ על כל בעילה ובעילה ,ולא פשיטא דלא שיי בהו יהרג ואל יעבור ,והיינו
אמרינ אלא שא ירצה גוי להרוג א לא יבעל ערוה
דרבנ יעבור ואל יהרג ,אבל בנישואי שיהיה עמה דפשיטא להש" ביו"ד סי' קנ"ו ססק"י.
תמיד ואינינו נאנס על כל בעילה ,נמצא עובר כמה
איסורי בשאט וברצו .פשיטא דהעמידו דבריה ‰Ê·Âמיושבי דברי חי' ר" סנהדרי )ש ( ובר"
טפי מטעמא דפג משפחה שלא תהיינה פרוצות.
שברי" פיה"כ )ג ,ב בדפי הרי" ( דס"ל אפי'
„ÂÚÂנ"ל באיסור כהונה שהוא גר לעצמו‚ אפי' איסור דרבנ יהרג ואל יעבור ,ושוב כתב בגוי הבא
על בת ישראל יעבור ואל יהרג כאסתר‡ .משו דלא
מא דאמר באשת איש הוי עובדא ולא בפנויה הוי אלא גזרת ש ובנישואי ליכא אלא לאו דלא
ולא חייש לפג משפחה ולפריצות ,מ"מ בחליצה תתחת ,וא"ש דרמב" ס"ל לפני זה דלא אמרו יהרג
לכה יודה דודאי א מחמת רוע תאותו ינסב חלוצה ואל יעבור אלא בעריות דחיוב כרת ולא בחייבי
שהביא עצמו לידי חולי וסכנה מ"מ עכ"פ לא ישא לאוי דלא כירושלמי הנ"ל ,א העריות דחייבי
כפיו ולא יקרא ראשו ובניו חלולי דרבנ ובכהונה כריתות חייב למסור נפש אפי' אאיסור דרבנ דידהו
‚Ù ÔÓÈÒ
‡.Ì˘ Á ‰¯Ú‰·Â ·Ù 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰‡¯ .
·Ï„‚ ¯Â‡ ˙"¢ .ˆ¯ ‰ÂˆÓ Á" Ó 'ÈÚ .˙ÂÈ¯Ú ÈÂÏ‚„ ‰ÈȯÊÈ·‡ ÏÏη  ȇ„ ÚÓ˘Ó ,ȇ‰ ÈÏÂÎ È‡Ó ‰È ٠„"ÓÏ ‰˙˘˜‰ Ì˘ 'Ó‚‰ ȯ‰˘ .
.(· ,„) ‡ 'ÈÒ
‚.Ô"¯‰ ·˙Π‰"„ ‡ ,·Ù ‡ÓÂÈ ÌȯÂÙΉ ÌÂÈ ˙ÂÙÒÂ˙ 'ÈÚ .Ì˘ ˙"‰ÂÒÈ 'ω ·"Á ‰ ˘Ó‰ ˙·Î¯Ó·Â ·Ù˜ 'ÈÒ ¯È‡È ˙ÂÁ ˙"¢· ¯‡Â·Ó Ê"ÈÚÎ .
